תקשיבו אני מרגישה מה זה חרא עם עצמי

באיזו תכיפות את הולכת

אין מילות עידוד. זה כניראה לא מספיק חשוב לך.
מצטער שככה אבל תכלס את מה שחשוב לך את עושה, ולא משנה מה זה.
תקחי אחריות על ההרגשה המסריחה שאת אומרת שיש לך ותתחילי לעשות שינוי מהותי בגישה. תמיד הכל מתחיל בגישה.
ואם תרצי גם לדבר עוד , מוזמנת

היי יקירה,

אולי קשה לך להאמין כרגע שיהיה בסדר, כל מה שאת צריכה לעשות זה פשוט להירגע, לנשום עמוק, לשאוף ולהאמין שהמצב חולף וההרגשה שלך תשתפר.

חשוב להבין שזה בסדר לפעמים לקחת הפסקה ולהישאר יום אחד בבית אבל לאחר מכן לחזור לביה"ס וללימודים ולהמשיך בשגרה.

כשאת דואגת והכל מרגיש רע, שימי לב שלרוב התחושה היא זמנית וחולפת כמו בגלים, כל תחושה מגיעה בסופו של דבר לסיומה וכל מצב חירום מתפוגג בסוף, תנסי לשאול את עצמך "איך ארגיש עם זה בשבוע הבא?"

כדאי שתדברי עם מישהו מבוגר שאת סומכת עליו : הורים, מורה, יועצת ביה"ס וכו' ובטוח שיוכלו לעזור ובמידת הצורך להפנות אותך לגורם מקצועי.

בהצלחה!

היי אנונימית מה שלומך?
נשמע שאת מתמודדת עם הרבה רגשות ומחשבות על העתיד, במיוחד סביב הנושא של בית הספר והבגרויות. שאת מרגישה שלא הספקת להגיע לדברים חשובים כמו ההכנה או הבגרות, זה טבעי שתחווי אכזבה מעצמך במצבים כאלה.

חשוב לזכור שגם כשנראה שהפסדת משהו, תמיד יש דרכים להדביק פערים ולהמשיך קדימה. זה שאת חושבת על זה ומתלבטת עכשיו מראה שאכפת לך, וזה כבר צעד גדול.

איך את מרגישה לגבי לדבר עם מישהו בבית הספר או במשפחה על זה? אולי מישהו יכול לעזור לך למצוא פתרונות או לתת לך תחושה שאת לא לבד במצב הזה?

שמי הילה מעמותת עלם אני הילה ואני מתנדבת בעמותת עלם עמותה המלווה בני נוער וצעירים ברשתות החברתיות. תוכלי לפנות אלי בפרטי או בכל פלטפורמה חברתית אחרת בה אנו נמצאים כגון טיקטוק.