חילונים - אם הילד/ילדה שלכם היה חוזר בתשובה, מה הייתם עושים?

הייתי מגדל אותו בבית שבו ברור שאין תשובה נכונה או לא נכונה בנוגע לדת
כל אחד מגיע למסקנה שלו, וזה לא מקומי להגיד לו מה לחשוב
אם הוא יהיה אתאיסט כמוני, שיהיה לו לבריאות
אם הוא יהיה דתי, שיהיה לו לבריאות
אם הוא יהיה חרדי, שיהיה לו לבריאות
אם הוא יעבור לדת אחרת, שיהיה לו לבריאות
העיקר שיגדל מאושר

הוא לא הילד שלי

הייתי מקבלת אותו ותומכת בהחלטה שלו

שואל השאלה:
למה

^אתה שואל אותי?

שואל השאלה:
גם

^אז אני אענה לך, אני אקבל אותו ואתמוך בו כי לא משנה מה הוא תמיד יהיה הילד שלי ואני אוהב אותו בכל מצב ואני אתמוך בכל דרך שבה הוא יבחר לחיות.

מקבלת אותו בשמחה ובאהבה כל עוד זה לא ברמה של לשמור נגיעה ממש מוגזם, אבל בכל מקרה אני תמיד אקבל אותו/אותה

כלום
הייתי שואלת אותו אם הוא באמת מאושר מזה
ואם זה באמת מה שיעשה אותו מאושר אז הייתי הולכת איתו כל עוד הוא לא כופה כלום עלי.
כמו שעניתי בשאלות אחרות הכי חשוב שיהיה לו טוב בחיים

כלום, זה החיים שלו. אם הוא רוצה לחזור בתשובה שיעשה זאת

זה יהיה מוזר ואני אתבאס אבל בסדר

זה לא מקום ההורה לקבוע לילד במה הוא מאמין, זאת אחת הבעיות בחרדים שמגדלים את הילדים שלהם, הם מציבים להם אמת אחת, ניתן להחליף את המונח מציבים בשטיפת מוח.
אני אישית לא מאמין שיש וגם לא מאמין שאין, אני לא יודע. זה בסדר לא לדעת., אני כן מאמין שאנשים צריכים ישות כמו אלוהים בחיים שלהם כדי להשאר שפויים , שיהיה להם משהו להשען עליו, אני גם לא הכי אוהב את התפיסה האתאיסטית אבל בסדר אין זמן לזה כרגע.

אני אהיה בדיכאון
יהיה מאוד קשה לי לקבל את זה

זה תלותי בעיני אם הוא סיים צבא באהבה
אם הוא חוזר בתשובה ונהיה פרזיט כמו כל החרדים שלא מתגייסים אז לא אני לא אדבר איתו

היה לי קצת מוזר אבל בסופו של דבר הייתי מקבלת כמובן

הייתי מקבלת אותו זה הבן שלי
אבל פשוט נראה לי שיהיה לו ממש קשה לגדול בבית שלא שומר שבת ומצוות ואוכל מאכלים לא מסורתיים גם במסעדות לא כשרות
אבל עדיין אם הוא ירצה לנסות אני אתמוך בו ואנסה להקל עליו כמה שאפשר

מה זאת אומרת למה?
כמו שאני מצפה שיכבדו את החופש שלי מדת, אני אכבד את החופש של כל אחד לדת. לא משנה איזה דת או מה הקרבה שלו אליי

כלום, כנראה הייתי קצת מאוכזב אבל בסדר
מעצבן גם שהוא לא יבוא אז לכמעט כל אירוע משפחתי + חברים. כי תמיד אנחנו עושים את זה בשבתות

אז נכשלתי בחינוך שלי

מקבלת אותו כמו שהוא וגאה בו

אני אתאיסטית ממש, עם טיפה נטייה בלתי נשלטת לאנטיתאיזם
אבל אני ממש אשתדל לקבל אותו כמו שהוא

אני מין הסתם אתרחק ממנו לא מרצון, בקטע של אנחנו כל כך שונים, עם דעות מנוגדות, שאיך נישאר קרובים

אבל אני באמת אעשה הכל בשביל לקבל אותו ולהבין אותו

אני גם אבדוק מה קרה לו שהוא פתאום הפך לחרדי
כי אין סיכוי שאישה כמוני תלד חרדי
היה איזה אחד רחוק במשפחה שלי שהפך לרבי, הוא נסע להודו או תאילנד או משהו כזה
עשה מלא סמים, נדפק לו המוח
ופתאום חזר לארץ רבי עם זקן ותלתלים

המשפחה שלו לקחה אותו לרופא, וברור שנדפק לו לגמרי המוח
עד היום הוא רבי
כל הזמן מנסה להחזיר את כולם בתשובה
והמשפחה שלו, עם כמה שהם רוצים לאהוב אותו, הם מתרחקים ממנו כי זה לא אפשרי להישאר לידו.

ממש לא יהיה איכפת לי כי זה הילד שלי ואני אוהבת אותו עד לקבר

תודו פשוט שזה נחשב שנכשלתם בחינוך של הילד

מה הקשר^
וואלה אני לא אשמח כי זה לא משהו שאני מאמינה בו אבל צריך לקבל אין מה לעשות

מקבלת אותו כמו שהוא למרות שבטח היה לי קשה להבין אם זה ברמה קיצונית ממש כי אני לא מסכימה עם זה אבל בכל זאת זה החיים שלו שיעשה מה שטוב לו

לא אמרתי לא לקבל.
אמרתי שזה אומר שנכשלתם בחינוך שלכם.

סתם מכניסים לי מילים לפה

מקבלת אותו ומשתדלת לאפשר לו לבקר בבית כמבוגר ולהתארח בצורה שמתאימה לתנאי הדת שהוא צריך כמה שאפשר

מי מכניס לך מילים לפה כולה עניתי על השאלה ואמרתי שאתה ממש טועה כי זה לא נחשב שנכשלתי בחינוך
מבקשת לא להתמסכן ^^

כולכם ילדי סנטר מוזרים

חח סבבה חיים כי אמרת ^

דתי מקבלת אותו אוהבת אותו כמו שהוא
חרדי אני לא אשקר יהיה לי קשה בגלל שזה עולם אחר לגמרי שגם ממש לא מקבל את מי שאני אבל גם כן אקבל אותו ואוהב אותו כמו שהוא

הייתי מכבד אותו כל עוד הוא לא כופה עליי כלום. אני לא מאמין שהילד שלי יהיה חרדי אבל אולי דתי מאמין אם הוא ירצה.

הייתי שואלת "ילד מי ההורים שלך?"
כי החלטתי עוד בגיל 10 שלא יהיו לי ילדים

ככל הנראה לא יהיו לי ילדים, אבל בהנחה שכן:
זה תלוי בגיל, אבל בכל מקרה הייתי מעודד אותו לחשוב באופן ביקורתי על אמונותיו (דבר שהייתי עושה גם אם היה אתאיסט) ומבהיר לו שזאת זכותו להאמין לפי מה שהוא תופש כנכון, אך גם שעליו לכבד את אמונותיהם של אחרים, כיוון שלהם יש את הזכות להאמין לפי תפישתם כפי שלו יש את אותה הזכות.

מאוד אעריך את זה ואתמוך בו ב100%.

אה, פספסתי שהשאלה נועדה לחילונים.
לא משנה :,)

מתבאסת ברמות
אבל מקבלת בלית ברירה, אבל כנראה שיהיה קצת קשה להסתיר את האכזבה

אוקיי

כלום, הוא לא חייל שלי

שואל השאלה:
אבל מה אם הילד/ילדה שלכם בן 13-17?

אמלה מה הבעיה שיהיה חרדי שיעשה מה שטוב לו בחיים

יש פה אנשים עם בעיות שליטה קשות חושבים שהם יוכלו לשלוט בחיים של הילדים שלהם

מבין שכנראה משהו בחינוך שלי לא היה בסדר או שלא נתתי לו מספיק או שכנראה התחתנתי עם האישה הלא נכונה שלא הייתה אמא שתחנך את הילדים כמו שרציתי ונכשלתי בתור היותי הורה וגבר

מי ישמע כאילו הילד התנצר^ כולה רצה להיות חרדי

אם ההורים לא מאמינים בכלום, הרגשות של הילד מאוד מוצדקות, כי אחרי הכל יש לו שאלות והוא רוצה להגיע לאמת.
ולדעתי הייתי מקבל אותו באהבה שלפחות הוא עושה משהו עם השכל שלו.
וגם אם הוא היה מתנצר זה היה לגיטימי.
אני אוהב אנשים שכל דבר צריך להיות הסבר מה ולמה...

איך אפשר לא לקבל את הילד שלך רק כי הוא בחר בדרך מסוימת ובדרך שלא ציפית שהוא ילך שיעשה מה שבא לו זה החיים שלו וזכות הבחירה שלו אני לא חושבת שצריך להעיף אותו מהבית בגלל זה או להתאכזב מהדרך שהוא בחר..

אני אגדל בדרל אחת אם הוא רוצה את הדרך שנייה אקבל אותו כמו שהוא כי הוא הילד שלי בשר מבשרי דם מדמי

מה הקשר למה שכתבתי אנונימית?
אם את רוצה לדון מוזמנת לפנות בפרטי אין צורך בתגובת מיותרות

מה קשור תגובות מיותרות זה פשוט מעצבן שאנשים פה אומרים שהוא לא הילד שלהם וכזה רק כי הוא רצה להיות חרדי איך אפשר להרחיק ילד אני לא מבינה ועל מה רק כי הוא בחר דרך שונה

הייתי מציב לו אולטימטום
או שהוא חוזר להיות חילוני או שאני מעיף אותו מהבית

שואל השאלה:
אבל מה אם הוא/היא היה בן 13-17

וגם חוזרת יחד איתו

אתאכזב מאוד ולא אקבל את זה בקלות ביני לבין עצמי אבל אראה לו קבלה בכל אופן אבל כמובן שאראה לו גם חוסר הסכמה בדעתי שיעשה איתה מה שהוא רוצה. אבל הוא הבן שלי אחרי הכל ואשתדל שלהתעמק בלחשוב על זה כמה שפחות

^^אז לא.. אחרי 18 שיעשה מה שבא לו, לפני זה הוא יחיה לפי החוקים של הבית או שישמור לבד בלי להפריע לסדר היום הרגיל בבית

מקבלת אותו מזה השאלה הזאת

הייתי טיפה מאוכזבת אבל כל אחד ואיך שהוא בוחר לחיות

שילך על זה
מה שעושה לו טוב

מקבלת אותו
עד לרמה שזה כבר מוגזם
כי אז הם נהיים ממש מוגזמים
ולא תבינו לא נכון אני חילונית אבל שומרת שבת היחידה בבית שלי
(בית מסורתי))

מקבל אותו כמו שהוא כי כול אחד עושה מה שטוב לו בספו של דבר

הייתי מקבלת אותו ואם הייתי מתארחת בבית שלו הייתי מכבדת את דרך החיים בה הוא בחר לחיות. זה שאני לא מאמינה בזה לא אומר שכולם חייבים לחשוב כמוני או להפך שאני חייבת לחשוב כמוהם אין שום סיבה שאני אפסיק לאהוב אותו בגלל זה הוא עדיין הילד שלי

תומך בו, כי הוא בסופו של יום הילד שלי והאמונה הדתית שלו לא משפיעה.
כמובן כל עוד לא מדובר בכת מסוכנת כמו "שובו בנים" או "לב טהור" ואז הייתי עושה ככל שביכולתי כדי לחלץ אותו משם.

אה וכמובן שלא ידמיין שזה שהוא עכשיו דתי אומר שנעשה כיור בשרי וחלבי או שנעשה קידוש בשבת. יש גבול, הבית שלי ואני מנהל אותו. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, רק שלא יצפה שאשתף פעולה.

בכללי כלום מקבל את זה כי זה יהיה הבן שלי וזה בחירה שלו

אבל בינינו בכללי אם הוא יגדל איתי בבית אין שום סיכוי שהוא יחזור בתשובה חח מבחינה של הוא יגדל בצורה שהדת זה דבר מופרך ולא הגיוני בעליל
חס וחלילה לא בצורה שאני אמנע ממנו

אבל כן אם בכל זאת אחרי זה הוא יחליט לחזור בתשובה אני אקבל את זה בקושי אבל אקבל