7 תשובות
הרפובליקנים הם שמרנים יותר.
הדמוקרטים הם ליברלים יותר.
הדמוקרטים הם ליברלים יותר.
הדמוקרטים- בעד הגבלות נשק חמורות יותר, בעד הפלות, בעד עזרה לעניים כלכלית והעלאת הקצבאות ושכר המינימום, בעד התארגנות של עובדים, בעד חינוך ילדים על הלהטב מגיל צעיר, תומכים בקשת הטרנסג'נדרית, בעד מלחמות סחר וכו.
הרפובליקנית- בעד הסרת ההגבלות על נשק, נגד הפלות, בעד צמצום ההתערבות של המדינה בכלכלה, בעד מלחמות סחר (רק בעקבות טראמפ), נגד חינוך ילדים על להטב מגיל צעיר, בעד שמרנות חברתית וסגורה יותר לכל ענייני הלהטב, נגד הסתדרויות, אדישים לכל הנוגע לזכויות עובדים ושכר מינימום, בעד ערכים דתיים יותר.
בסופו של יום מי שקובע את המדיניות זה הנשיא הנבחר שבראש,
ביידן היה עם עמדות שמרניות יחסית לחבר במפלגה הדמוקרטית,לכן הצביעו לו גם אנשים שלא היו בטוחים במי לבחור ולכן הוא ניצח את טראמפ, לעומת זאת ברני סנדרס או אנשים אחרים במפלגה הדמוקרטית אפילו תומכים בסוציאליזם במידה מסויימת או ב"גרין ניו דיל" שהופך את כלל כלכלת ארהב לכלכלה ירוקה (וריכוזית יותר = סוציאליזם).
במפלגה הרפובליקנית יש גם כל מיני הוגים קיצונים יותר וקיצוניים פחות, הנשיא טראמפ מוביל זרם שמרני פחות מתון מהרוח של המפלגה ב- 20 שנים האחרונות, לעומת זאת יש גם חברים במפלגה שדוגלים בליברטריאניזם חברתי (כמו מילאיי בארגנטינה).
הרפובליקנית- בעד הסרת ההגבלות על נשק, נגד הפלות, בעד צמצום ההתערבות של המדינה בכלכלה, בעד מלחמות סחר (רק בעקבות טראמפ), נגד חינוך ילדים על להטב מגיל צעיר, בעד שמרנות חברתית וסגורה יותר לכל ענייני הלהטב, נגד הסתדרויות, אדישים לכל הנוגע לזכויות עובדים ושכר מינימום, בעד ערכים דתיים יותר.
בסופו של יום מי שקובע את המדיניות זה הנשיא הנבחר שבראש,
ביידן היה עם עמדות שמרניות יחסית לחבר במפלגה הדמוקרטית,לכן הצביעו לו גם אנשים שלא היו בטוחים במי לבחור ולכן הוא ניצח את טראמפ, לעומת זאת ברני סנדרס או אנשים אחרים במפלגה הדמוקרטית אפילו תומכים בסוציאליזם במידה מסויימת או ב"גרין ניו דיל" שהופך את כלל כלכלת ארהב לכלכלה ירוקה (וריכוזית יותר = סוציאליזם).
במפלגה הרפובליקנית יש גם כל מיני הוגים קיצונים יותר וקיצוניים פחות, הנשיא טראמפ מוביל זרם שמרני פחות מתון מהרוח של המפלגה ב- 20 שנים האחרונות, לעומת זאת יש גם חברים במפלגה שדוגלים בליברטריאניזם חברתי (כמו מילאיי בארגנטינה).
^וואי עשית סיכום ממש טוב חוץ ממשהו אחד שלא נכון הנשיא הוא לא זה שקובע הוא יכול רק להוציא executive orders אבל בעיקרון הנשיא הוא סתם דיבורים אין להם הרבה כוח בכל הנושאים באלה שהם מדברים עליהם זה הרוב הקונגרס עושה בסוף
אנונימי
^הקונגרס צריך לאשר הכל.
אבל ברוב המקרים אפשר שהוא יאשר בדיעבד.
ובגלל זה הנשיא יכול לעשות פחות או יותר כל דבר שהוא רוצה, ואז לריב עם התוצאות.
אבל ברוב המקרים אפשר שהוא יאשר בדיעבד.
ובגלל זה הנשיא יכול לעשות פחות או יותר כל דבר שהוא רוצה, ואז לריב עם התוצאות.
^לא נכון הנשיא יכול רק להציע חוקים לא להעביר חוקים.
הדבר הכי קרוב לחוק שיש לו זה executive order שזה דרך של הנשיא ליישם את החוקים זה לא באמת להעביר חוק. לנשיא אין שום כוח על החוקים של המדינה
הדבר הכי קרוב לחוק שיש לו זה executive order שזה דרך של הנשיא ליישם את החוקים זה לא באמת להעביר חוק. לנשיא אין שום כוח על החוקים של המדינה
אנונימי
^כן אבל הוא לא צריך חוק.
אם הוא רוצה משהו הוא עושה אותו.
אחרי זה הוא משכנע את הקונגרס לאשר.
זו הסיבה שחוקים בארצות הברית הם פחות רלוונטיים.
אם הוא רוצה משהו הוא עושה אותו.
אחרי זה הוא משכנע את הקונגרס לאשר.
זו הסיבה שחוקים בארצות הברית הם פחות רלוונטיים.
הכוונה שלי היא שהזהות הדומיננטית של המפלגה שבסופו של יום "נקבעת" ביום הבחירות או בעמדה הרשמית של המפלגה מושפעת על ידי הנשיא הנבחר מטעמה. ניתן לראות את זה במלחמות סחר שטראמפ מקדם שזו עמדה דמוקרטית לסוגיה מול סין וכו.