מה אומר המשפט "במקום שבו נגמר השכל מתחילה האמונה?

מתי שנגמר השכל (ההיגיון הטבע)
מתחילה האמונה (מתחילים להאמין במעל הטבע)
הצלחתי להסביר בערך לא בדיוק

כמו שזה נשמע
ההיגיון נגמר - למשל השאלות על בריאות העולם, שאלות על היגיון אלוהי ואיך זה בכלל הגיוני שהעולם נברא ככה או שהיקום פועל ככה מבחינה דתית
שם מתחילה האמונה - שם מתחילים להאמין באלוהים, כי מבינים שאין תשובות וזה משהו הרבה יותר עמוק ורוחני מזה וכנראה שאין בזה היגיון כי זה מעל לטבע

כי יש הרבה דברים שקשה להבין אמונה זה אומר להאמין באלוקים שהוא יותר חכם ומה שהוא עושה אי אפשר להבין

שמתי שאתה מאמין בדת בלי לחפש הוכחות אז זו האמונה האמיתית..
בקיצור זה מעודד אנשים לא לחשוב בהיגיון

הרבה לא מבינים את המשפט הזה הנכון. הכוונה שאמונה שייכת לא מה שאתה לא יכול להבין בשכל וכאן אתה מאמין מתוך תמימות בהשם יתברך ובהחלטותיו. זה ממש לא קשור חוסר הוכחות לו ולתורתו כי יש.