האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יוכל להרים?

כן

הוא כן יוכל
כי כמו שהוא יכול להגביל את עצמו
הוא יכול לבטל אחרי זה את ההגבלה

זה חלק מהיכולות שלו שהוא בלתי מוגבל ולכן הוא יכול להגביל את עצמו כי אין מי שמגביל אותו והוא נצחי

"אלוהים מעל הלוגיקה ויכולת ההשגה האנושית", ולכן השאלה נהדרת אומנם אבל חסרת כל תועלת

הוא כל יכול. אם הוא רוצה הוא יכול לעשות את זה

שואל השאלה:
אתם מצחיקים, אם הוא יכול לעשות את זה, אז קיימת כרגע מצב שהוא לא יכול להרים את האבן. משמע הוא לא כל יכול.

למה אנחנו מצחיקים? כי זו דעה שונה משלך?

שואל השאלה:
כי זה לא נשמע לי הגיוני

למה לא?

שואל השאלה:
כי אמרתי ברגע שהוא גורם לעצמו לא להרים אבן אז נוצר מצב שהוא לא יכול להרים את האבן ואז הוא לא כל יכול

אם הוא ירצה שיהיה מצב שהוא לא יוכל להרים אבן זה יקרה.

^ 9 השאלה אם זה פרדוקס תלויה בשאלה אם יש אמת אובייקטיבית אחת, או שמדובר בדיון תלוי גישה. נזרום שהוא אובייקטיבי, מתי הוא בורא את האבן? אחרי שהוא מגביל את עצמו או לפני? עדיין יש פה פרדוקס

שואל השאלה:
אבל אז הוא לא יוכל להרים את האבן ואז שוב הוא לא כל יכול

ברו

כן
ואין סתירה
כי חלק מהיכולת שלו זה להגביל את עצמו
כי חלק מהכל יכול זה שהוא גם יכול להגביל את עצמו ואחרי זה לבטל את ההגבלה
הוא הכל יכול

יש תשובה על זה בכמה סרטונים

כנראה שהוא לא רוצה.^

^^ענית על מה

לא יודע לגביי אלוהים, אבל אני פעם בראתי אחת כשהייתי שיכור

^^על מה ששאלת.

^איך בדיוק

די לנסות לחפש אנשים. ^

^מה את רוצה

את לא חייבת לענות למה שאני כותב

^אה?

מעתיק תשובה שכץבתי בעבר בנושא-

אתה מנסה להסביר את הבורא תחת מגבלות ההגיון האנושיות, אתה מנסה להגביל את האינסוף תחת מגבלה כלשהי ומגיע לסתירה. בשביל להגביל את האינסוף תחת הגבלות, לא צריך להגיע לפרדוקס הזה, תגיע לעצם הרעיון של בריאה שנוצרה יש מאין, כלומר שהאינסוף או משהו שמעבר לאינסוף (כי האינסוף אינו שלימות, ששלימות היא דבר שלא חסר בו כלום, ובאינס חסר המושג 'סוף'. הבורא, אין בו את אותו חסרון, אלא שהמושג 'סוף' אינו מגביל אותו לסופיות כלשהי, ומה שזה לא מובן לך איך יתכן נצחיות מהותית מבלי חסרון הסופיות, זה רק בגלל שאנחנו בשכל אנושי לא יכולים להבין עניין זה, וגם לא אמורים, כמבואר להלן בסוף התשובה) יצר מושג של גבול. זה כבר קרה בעצם הבריאה, בעצם יצירת [אשליית] הפירוד החומר מהאלוקות, וכמו שזה לא מפריע לנו שהמעבר לאינסוף הגביל את עצמו מבלי להגביל את עצמו, כך לא יפריע לנו הקושיה הזו, כי הם קושיה אחת שהיא אינה קושיה, שכמו שיש מציאות והיא אפשרית ע"י הבורא, שהנה עניין מה שברא הבורא את העולם הוא ברור לנו ידיעה גמורה בלא שום פקפוק ואך שאיננו יכולים להבין בשכלנו כיצד עשה כן, כך יכולתו לברוא אבן שאינו יכול להגביהה וגם להגביה אותה. והסבור שזו מגבלה הוא מחמת נטייתו להגביל את האלוקות באנושיות, והוא תפיסה מעוותת של הנצרות שמקורה בעבודתת האלילים של המיתולוגיה היוונית והנורדית (שגם הם לא היו טפשים, היה להם הרבה חכמה מאחורי העבודה זרה שלהם, ועבודתם לא הייתה דבר ריק לגמרי, כמו כל שאר דתות באשר הם, שקר מעורב באמת ומקורותיהן מעלה מעלה גבהו כי גבהו גם המה).

ועל זה כתב בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נ"ב: וּבְעִנְיָן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מַרְגְּלָא בְּפֻמֵּהּ לוֹמַר אַדְּרַבָּא- כָּך רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָך נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַך לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַך וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַך קֻשְׁיוֹת כִּי כָּך נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ אִם כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ.

עניתי על השאלה

זאת שאלה חסרת פואנטה ואתה יודע את זה

^
לכן הבאתי לסוף דבר המביא נקיטת הלשון 'קושיות', לא בהכרח שכל דבר לא נבין, ומאידך, זה שאנחנו לא מבינים הדבר אינו קושיה כלל באמת, אלא רק גרעון שכלנו.

^חח למה אתה 'עוקף' את הטענה שלי?

תתייחס לזה.

אני עניתי מכיוון שיש לי תשובות. די ^לחפש

כן, זה די קל להבנה, הוא יוצר אבן שהוא לא יכול להרים ואז כשהוא רוצה הוא פשוט משנה את החוקים וגורם לכך שהוא יכול.

^^מצד אחד, אתה טוען שאי אפשר להבין את האינסוף ואת מהות הבורא בגלל מגבלות החשיבה האנושית.

מצד שני, אתה בעצמך משתמש בהגיון, בתיאורים ובאנלוגיות כדי להסביר את האינסוף, הבריאה, והיחס בין האלוקות למגבלות. הגיוני