כשאומרים על בן אדם שהוא צריך במערכת היחסים שלו יותר לגלות עצמאות רגשית, יותר בגרות נפשית, למה מתכוונים, אשמח לכל פיסת מידע

מיתכוונים לכך שצריך להביע יוותר את הרגשות וליהיות אמיץ וחזק ולא להיתבייש (:

בבקשה..

בגרות נפשית = מודעות לגיל שלך או למעמד שלך שדורש איפוק, סבלנות, ונחישות (למשל לא להתרגש מכל דבר. דוגמא טרייה: אתמול נסעתי באוטובוס והיו לי עקבים שעשו רעש כשירדתי מהאוטובוס כזה הנהג התעצבן ואמר לי בכעס מה קרה? השבתי לו ברוגע: "תהיה בריא אני מאחל לך רק טוב בחיים", זה אשכרה קטע של בגרות נפשית שאתה לא ילד שמתרגש ומתחיל להשיב מלחמה. מה יצא מזה? כלום רק רע)

עצמאות רגשית = שאתה לא רץ על כל דבר לאבא אימא, אתה לומד להתמודד לבד עם מצבים ודילמות, לא בורח לעולם הזוי ולא מפנטז אלא מתמודד ופותר את הקושי אחת ושתיים.

יחד עם זאת גם אדם שמרגיש משוחרר להביע את הרגשות שלו בצורה חופשית - זה גם לפי דעתי קשור לעצמאות רגשית, כי הרגש שלו לא נכבל ונכלא בלב, הלב הוא לא מחסן! אלא האדם משחרר את התחושות שלו והוא פורץ להם פתח החוצה ומביע את המילה שלו, בכבוד וברגישות אבל ללא מורא.

בעקרון, רוצים שהוא יהיה יותר רגיש למצבים מסויימים, ויותר אדיש למצבים מסויימים אחרים.

שיגלה יותר עניין, יותר רגישות כלפי בעל הזוג.
שינסה להבין ו'להכנס לנעליים שלו'.

שצריך להתבגר...