אני חושבת על ללכת לעשות אבחון פסיכולוגי אבל אם אני לא בטוחה מה יש לי אני עדיין יכולה ללכת לעשות?

תראי, אני לא פסיכולוג ואני לא איש מקצוע אבל מהדעה האישית שלי: זה יכול להיות גיל ההתבגרות שזה נראלי הכי סביר.

אבל זה יכול להיות עוד מלא דברים, זה יכול להיות הפרעות קשב, אוטיזם אבל בשביל זה צריך אבחון באמת.

שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת מה לעשות בגלל זה שאלתי אולי זה יעזור לי

^תלכי לאבחון ותקשיבי לפסיכולוגית ולאט לאט זה ישתפר

שואל השאלה:
תודה רבה על ההקשבה

שואל השאלה:
זהו שאני לא בטוחה מה אני מרגישה אני חושבת שזה אולי מחסום רגשי כאילו קשה לי להביע את הרגשות שלי וזה מגיע למצב שאני אוגרת בפנים ומרגישה רע ואז זה מפריע לי בתיפקוד היום יומי ברמה שיורד לי החשק לעשות דברים אפילו להכין לעצמי אוכל אני מצוברחת יותר ומרגישה ריקנות אבל אז כשאני שמה לב שאני מרגישה רע אני מדחיקה את זה ואומרת לעצמי שאני בסדר ואין לי שום סיבה להרגיש עצובה ומעסיקה את עצמי עם הטלפון כי באמת אין לי אני בסדר פיזית אבל אני חושבת שזה קשור להורים שלי כי גם להם יש טראומות וזה משפיע להם על ההתנהגות ואז ההתנהגות שלהם משפיעה עליי הם תמיד מנעו ממני לעשות דברים מגיל קטן וגם להם יש בעיה עם תקשורת אני חושבת אז זה גרם לי להרגיש שאולי אני הבעיה אבל אני לא חושבת שהם זה הבעיה אני לא יודעת מה הבעיה
בנוסף אני בן אדם מאוד חברותי אבל עם השנים הפכתי לשקטה יותר והתרחקתי מאנשים
אבל אני לא יכולה יותר אני רוצה לדעת לדבר על הרגשות שלי ולהיות בן אדם וכמו שהייתי פעם

תלכי לעשות בטח, אם זה מפריע לך בתפקוד היום יומי אז כדאי שתתחילי לטפל בזה.

אני יכול לשאול מה את חושבת שיש לך ומה את חווה כרגע?

את לא אמורה לדעת מה יש לך חח בשביל זה את הולכת לאבחון...
את רק מתארת לו מה את מרגישה.

בכיף! בהצלחה!