כאלו שבבסיס סגור

לגמרי זה כאילו הדרך לבסיס משחירה הדרך חזור נוראית כי אני קולט ממה יצאתי ואז בבית כולי מושחר בבסיס אני אפילו לא חושב על זה מתעורר עושה את מה שאומרים לי וחוזר לישון

שואל השאלה:
לא דיברתי על זה שאני נוסעת לבסיס
בכללי

אני מבין אותך עם כל הקטע של האוטומט והניתוק אבל לא מבין מה זאת אומרת הכל נופל בבת אחת וכואב

שואל השאלה:
לא משנה

כן זה מרגיש כאילו כל העולם סביבי רץ ואני פשוט תקוע באיזה יקום אחר ומידי פעם קופץ ל"יקום הרגיל"

כןן לגמרי
זה למה אני מנסה לצאת מצהל
אני בבסיס יומיות אבל רק הגדוד שלי עושה סגור ובגדוד אין לי חברים והעבודה חרא אז אין משהו שגורם לי לטוב בבסיס זה למה אני מנסה לצאת מצהל

זה ממש נפוץ ולגיטימי, ממליצה לך ממש לבקש אפטר לפעמים, להפוך את הסופש למשהו משמח ולא סתם להיות בבית וגם בבסיס להזמין אוכל מידי פעם ובאמת הכל זמני ותקופתי ותנסי להפוך את זה לתקופה טובה

כןן אני גם לא מסוגלת להתמודד עם זה
כאילו הכל נופל עליי בבום וכאילו הדבר היחיד שרציתי בבית זה טיפה לנוח לצאת עם חברות ברוגע אבל לא הזמן ממשיך לרוץ ואני צריכה להספיק הכל ולעשות הכל בזמן מסוים
אז יוצא מלא פעמים שאני מנותקת ואני מנסה להסביר את זה לאנשים ואי אפשר

בול