תקשיבו יש לי משפחה דתית ואני יוצאת בשאלה ואכלתי לא כשר בחדר וההורים שלי קצת מבואסים עלי מה לעשות?

שיתבאסו

אין מה לעשות, אם את רוצה את יכולה לאכול לא כשר בחדר שלך, בעיה שלהם אם זה מפריע להם.

להמשיך בחייך, בעיה שלהם

לכבד אותם ולא לאכול בבית שלהם.

שואל השאלה:
^ be so fr כל עוד אני מתחת לגיל 18 ואני מחויבת לגור איתם כנגד רצוני אני אוכל כאן לא כשר כמה שבא לי, מבחינתי עצם זה שאני לא אוכלת לידם לא כשר וזה שאני לא כןפה עליהם לאכול לא כשר כמו שהם כןפים עלי לאכול כשר זה מספיק התחשבות.
דיי כבר עם הכפיה הדתית הזאת, אנחנו ב2026

^!!!!

אין קשר. יש קשר לכיבוד ההורים שלך, ולפי הדיבור המזלזל שלך זה חשוב לך כקליפת השום. זה הבית של ההורים שלך ומצופה ממך לכבד את הכללים שלהם. תכבדי את מי שהוליד אותך, אין קשר לדת.

שואל השאלה:
^ לכבד הורים זה חשוב, אבל לכבד עובד לשני הכיוונים. אם אני מתחשבת ולא עושה את זה מולם ולא מכריחה אותם לאכול משהו שהם לא רוצים זה כבר כיבוד. כיבוד זה לא אומר שאין לי דעה או בחירה, צר לי לבשר לך.
מצחיק כי אם זה היה הפוך (כפיה חילונית) אז היהדות דווקא מעודדת לא לכבד הורים במקרה כזה, אבל בכפיה דתית כן "צריך" לכבד אותם?

לכיבוד יש כמה דרגות לפי דעתי
דרגה ראשונה- לא להכריח את ההורים שלך לאכול לא כשר.
דרגה שנייה- לא לאכול לא כשר ליד ההורים שלך.
דרגה שלישית- לא לאכול לא כשר בבית של ההורים שלך.
דרגה רביעית- לא לאכול בכלל לא כשר.
מוזמנת לבחור איזה מהדרגות את רוצה לקיים, ולגבי "כפייה חילונית" יפה שאת לוקחת השראה מהדת כשאת יוצאת בשאלה שמתנגדת אליה. וכמו שאפשר להבין, כיבוד הורים אמור להיות ערך אצל כולם, ללא קשר לדת. תעשי מה שבא לך, אני אמרתי את שלי.

תזכרי רק, מי הוליד אותך, סחב אותך 9 חודשים בבטן, ועד היום מגדל אותך ודואג לך.

שואל השאלה:
מעניינות ביותר הדרגות הכיבוד שלך, מרתקות ביותר מה אני אגיד לך באמת. אני כבר בוחרת את הדרגה שאני מסוגלת להקפיד עליה: לא לאכול לא כשר לידם, לא לכפות עליהם, ולהיות מתחשבת וזה נראה לי הרבה מעבר ל"מושלמות" שאתה מדמיין.
כיבוד אמור להיות דו כיווני, אבל אצלך זה נראה יותר כמו ניסיון למכור לי שיעור במוסר עם דרגות דמיוניות. מעניין איך כפייה חילונית פתאום 'מקובלת', אבל כפייה דתית היא 'חובה מוחלטת' לוגיקה מרתקת, אם כי קצת ילדותית..
ולגבי מי שהוליד אותי כן, תודה על השיעור ביולוגיה, חוששני שידעתי את זה, אבל הולדה לא הופכת אותי למכונה לביצוע דרגות הכיבוד שלך או לקבל כללים שמשרתים רק את ההגדרות שלך של מה 'נכון'. אם ההורים שלי לא יכולים לקבל אותי בכל מצב, אז לא בטוח שה9 חודשים האלה שווים את זה. זה שאמא שלי סחבה אותי 9 חודשים לא אומר שאני פיזית אשתחווה אליה אפילו במצבים כאלה

תראי
אני בטוח שהדעות שלנו שונות
אנחנו מגיעים גם מנקודות פתיחה שונות: אני אדם מאמין, ואת ככל הנראה לא.
ולפי זה גם הדעות שלנו, או לפחות רובן, יהיו שונות. במידה מסויימת.
אולי את, בתור חילונית, לא רואה כיבוד הורים בצורה שבה אני רואה אותו.
וזה בסדר. אבל אני, בתור אדם מאמין, כנראה עם ה"מדרגות" שלי, אמרתי לך את הציפיות של ההורים שלך, ואולי הם נוטים יותר למדרגה האחרונה. אז את צריכה להבין אותם, ולא להתעלם מזה שהם אנשים מאמינים. יופי שאת לא, אבל את צריכה לכבד אותם, ואני מזכיר לך שה"מדרגות" אלה הציפיות שלהם ממך.
בואי תראי את זה ככה: הבית שלך- הוא בית דתי. את חילונית שגרה בבית דתי. כמו שלא תיכנסי לבית של חבר ותלכלכי אותו בבוץ, או תביאי בוטנים כשאבא של החבר אלרגי, ככה את צריכה לכבד את הבית.
אני יודע שאני נשמע לך מעצבן, מוזר אולי, ובעיקר לא מה שרצית לשמוע. אבל לפעמים צריך גם דעה שונה, אולי אפילו כדי לחזק את הדעות שלך עצמך.

שואל השאלה:
ברור שאנחנו מגיעים מנקודות פתיחה שונות אתה מאמין, ואני חילונית וזה כנראה מסביר למה אתה מתעקש ש'חוסר כיבוד'שלי נראה לך כה משמעותי
לגבי הדרגות שלך אני כבר בוחרת את הדרגה שלי: לא לאכול לא כשר לידם, לא לכפות עליהם, ולהיות מתחשבת. לדעתי זו דרגה די גבוהה, הרבה מעבר למה שאתה מגדיר כ"מושלם"..
ההשוואה לבית של חבר ובוטנים היא יצירתית, אני מודה. רק חבל שהיא עובדת רק בכיוון אחד: חילונית בבית דתי היא חוסר כיבוד, אבל דתית בבית חילוני פתאום מבינים את הרעיון? מעניין..
וזה שהם ההורים שלי אני מבינה. אבל הולדה לא נותנת רישיון למחוק את הבחירה שלי או להפוך אותי למכונה ל'דרגות' שלך. כיבוד אמור להיות דו כיווני, לא משחק דרגות שמשרתות רק את השקפת העולם שלך
אז כן, אני מבינה את הבית הדתי- אני מתחשבת, מתנהגת בהתאם, אבל לא מוותרת על עצמי, ועל זה, אם נמאס לך, כדאי שתשקול עד כמה'הדרגות' שלך באמת משקפות כיבוד ולא רק כפייה

"חילונית בבית דתי היא חוסר כיבוד, אבל דתית בבית חילוני פתאום מבינים את הרעיון? מעניין.." מן הסתם שמבחינתי זה כך. כי אני הרי מאמין, ומתחבר לדת. אבל כמו שמבחינתי זה כך, ככה גם מבחינתך זה הפוך. זה ההבדל בין הגישות שלנו, ועל הבדל כזה אין איך לגשר, אלא אם כן מכבדים ב100 אחוז את האחר, וכן מוותרים על עצמך בשביל שהאחר(הורייך שהולידו אותך) ירגישו טוב יותר. את יכולה לוותר גם על עצמך ולשטוף כלים במקום לצאת עם חברות, אותו עיקרון.
למחוק את הבחירה שלך? אפשר להגיד את זה על הרבה דברים, בין השאר על הבחירה שלך פה למעלה לצאת עם חברות^. זה שזה בתחומים אחרים לא שונה. ובואי, על מה את מתווכחת פה? עקרונות בלי כלום מאחוריהם, או על הרשות שלך לאכול איזה נקניק וגבינה בפארק מאחורי הבית במקום בחדר שלך? מה יותר שווה בעינייך? לעשות את ההורים שלך מאושרים, או שמחים יותר ממה שנם עכשיו, ולוותר, כן לוותר על הרצונות שלך?
כן, יש לנו השקפות עולם שונות, וכן בנושאים האלה יש התנגשויות שאין מה לעשות, אין פשרה חוץ מלכבד את האחר, או לחיות בכעס על השני? בדיוק היום ראיתי סרטון על מישהי יוצאת בשאלה, בדיוק כמוך, שכמה שנים לא ראתה את המשפחה שלה, כי היה בינהם נתק שנבע מהחוסר כיבוד הזה אחד של השני. והיום היא חילונית לגמרי, אבל מתלבשת עם חצאית וכיסוי ראש כשהיא באה לבקר את ההורים שלה, לפעמים שווה יותר לוותר, במקום לריב. וכמו שאת לא מוותרת לחלוטין ואת כן חילונית, ככה גם ההורים שלך לא מוותרים לחלוטין וכן רוצים שלא תאכלי לא כשר בביתם. תמצאי את הפשרה, ולפעמים צד אחד צריך לוותר יותר מהשני.
מבחינתי הדרגות שלי מייצגות כיבוד מהצד הדתי, מוזמנת להכין דרגות משלך שיתאַרו את מה שאת מאמינה בו. אבל, בסוף יהיה צריך למצוא דרגות משותפות לשניכם, שבהן תצטרכי לעמוד כדי לכבד את ההורים שלך.

ותזכרי תמיד: מה עומד מאחורי הויכוחים? עקרונות חסרי טעם? או דקה של הליכה אל מחוץ לבית?

אני מודה שקצת נמאס לי מהויכוח, אשמח שתכתבי איזה תגובה שסוגרת את העניין מהנושא שלך, גם אם אנחנו לא מסיכימים כי אין לי חשק לריב. שתהיה שבת שלום (או סופש נעים, מה שאת בוחרת)

אהה ודרך אגב, כשאת אומרת שאנחני ב2026, תזכרי מה מסמל המספר הזה, מה בדיוק קרה לפני 2026 שנה.

מר עכבר, למה צד אחד צריך לוותר יותר מהשני? זה נקודה שאתה מסרב להביט בה ישירות. הזכרת אותה ודחקת.
אין סיבה שהיא על הרצון שלה, אלא אם תרצה. זה אבסורד כי הכל תלוי ברצון.

^ כי לצד אחד יש עליונות על השני
קודם כל, ההורים הם בעלי הבית
שנית, הם הולידו אותך וכו כו , ראה כיבוד הורים
שלישית, הורייך היו בבית לפני שהגעת, משמע, צריך לכבד אותם יותר.
וכמובן, האמונה שלי באה פה לידי ביטוי מן הסתם.

הורי/אדוניי הבית אני מסכים, הולדה לא מעניקה זכות כלל, והסיבה השלישית גם לא, ולגבי האמונה זאת כנות נדירה שאני מעריך, אבל האם תקבל את זה הפוך? שדתי בבית הורים חילוני יתפלל מחוץ לבית למשל

^לא. המעשה של החילוני פוגע בדתי ובאמונתו. המעשה של הדתי לא יכול לפגוע בחילוני מבחינת הדת, כי החילוני לא מאמין בשום דבר, אז אין סיבה שזה יפריע לו, מעבר אולי לרעש או שטויות בסגנון.

חילוני לא מאמין בשום דבר?
בטח שהוא מאמין, אבל מה זה משנה במה הוא מאמין? אם לא נוח לא שהבן הדתי יתפלל בביתו, האם זה לא שווה?
מר עכבר, המוסר שלך מפוקפק

אם לא נוח לו, אז בסדר, שהבן הדתי יתפלל מחוץ לבית, זה חלק מהכיבוד הורים שהוא חייב בו
אבל אם ההורים כופים עליו לחלל שבת לדוגמה, יש לו זכות להתנגד

ואם ההורים הדתיים כופים על הילד לשמור שבת גם לו יש זכות להתנגד.