4 תשובות
הצאט צי פי טי
הפרעה שמתבטאת בקושי משמעותי בוויסות רגשי, בעיקר סביב כעס, תסכול ועצבנות. מדובר במצב שבו הרגשות עולים במהירות ובעוצמה גבוהה, ולעיתים התגובה הרגשית מרגישה חזקה הרבה יותר ממה שהסיטואציה עצמה "מצדיקה". זה לא עניין של אופי או של "להגזים", אלא קושי אמיתי של מערכת הוויסות הרגשית להתמודד עם עומס רגשי.
אצל אנשים עם dmdd רואים בדרך כלל התפרצויות כעס חזקות ותכופות, כמו צעקות, בכי, טריקת דלתות או תגובה קיצונית לתסכול קטן יחסית. מעבר להתפרצויות עצמן, יש גם תחושת עצבנות או כעס שנשארת רוב היום, כמעט כל יום. כלומר, זה לא רק "רגעים של פיצוץ", אלא לעיתים מצב רוח מתוח, רגישות גבוהה לביקורת, חוסר סבלנות ותחושה שהכול מציף ומעורר תגובה רגשית חזקה.
האבחנה ניתנת בדרך כלל לילדים ובני נוער, והיא נועדה לתאר מצב שבו הקושי הרגשי נמשך לאורך זמן ומשפיע על התפקוד בבית, בבית הספר ובקשרים חברתיים. הרבה פעמים מי שמתמודד עם זה מרגיש שאנשים סביבו לא מבינים למה הדברים פוגעים או מכעיסים כל כך, וזה יכול ליצור תחושת תסכול נוספת.
אין סיבה אחת ברורה ל-dmdd, אבל בדרך כלל מדובר בשילוב של רגישות רגשית גבוהה, גורמים ביולוגיים, לחץ נפשי, ולעיתים גם מצבים נוספים שמופיעים יחד כמו adhd, חרדה או דיכאון. לכן חשוב שהאבחון והטיפול ייעשו על ידי איש מקצוע שמכיר את התחום, כדי להבין מה בדיוק עומד מאחורי הקושי הרגשי אצלך באופן אישי.
הדבר החיובי הוא שיש דרכי טיפול שיכולות מאוד לעזור. טיפול רגשי, במיוחד cbt או טיפול שמתמקד בוויסות רגשות, יכול ללמד איך לזהות טריגרים, איך לעצור לפני התפרצות, ואיך להחזיר את עצמך לאיזון. במקרים מסוימים גם משלבים טיפול תרופתי, במיוחד אם יש הפרעות נוספות כמו קשב וריכוז או חרדה.
אצל אנשים עם dmdd רואים בדרך כלל התפרצויות כעס חזקות ותכופות, כמו צעקות, בכי, טריקת דלתות או תגובה קיצונית לתסכול קטן יחסית. מעבר להתפרצויות עצמן, יש גם תחושת עצבנות או כעס שנשארת רוב היום, כמעט כל יום. כלומר, זה לא רק "רגעים של פיצוץ", אלא לעיתים מצב רוח מתוח, רגישות גבוהה לביקורת, חוסר סבלנות ותחושה שהכול מציף ומעורר תגובה רגשית חזקה.
האבחנה ניתנת בדרך כלל לילדים ובני נוער, והיא נועדה לתאר מצב שבו הקושי הרגשי נמשך לאורך זמן ומשפיע על התפקוד בבית, בבית הספר ובקשרים חברתיים. הרבה פעמים מי שמתמודד עם זה מרגיש שאנשים סביבו לא מבינים למה הדברים פוגעים או מכעיסים כל כך, וזה יכול ליצור תחושת תסכול נוספת.
אין סיבה אחת ברורה ל-dmdd, אבל בדרך כלל מדובר בשילוב של רגישות רגשית גבוהה, גורמים ביולוגיים, לחץ נפשי, ולעיתים גם מצבים נוספים שמופיעים יחד כמו adhd, חרדה או דיכאון. לכן חשוב שהאבחון והטיפול ייעשו על ידי איש מקצוע שמכיר את התחום, כדי להבין מה בדיוק עומד מאחורי הקושי הרגשי אצלך באופן אישי.
הדבר החיובי הוא שיש דרכי טיפול שיכולות מאוד לעזור. טיפול רגשי, במיוחד cbt או טיפול שמתמקד בוויסות רגשות, יכול ללמד איך לזהות טריגרים, איך לעצור לפני התפרצות, ואיך להחזיר את עצמך לאיזון. במקרים מסוימים גם משלבים טיפול תרופתי, במיוחד אם יש הפרעות נוספות כמו קשב וריכוז או חרדה.
שואל השאלה:
תודה רבה אז זה פשוט כיאלו הורמונים חזקים יותר?
תודה רבה אז זה פשוט כיאלו הורמונים חזקים יותר?
אנונימית
לא בדיוק, זה לא פשוט "הורמונים חזקים יותר". הורמונים בגיל ההתבגרות בהחלט יכולים להגביר רגישות רגשית, אבל ב־dmdd מדובר בקושי עמוק ומתמשך בוויסות של רגשות כמו כעס, תסכול ועצבנות, כך שהתגובה הרגשית חזקה יותר, מופיעה לעיתים קרובות יותר, ולוקח יותר זמן להירגע גם ביחס לבני נוער אחרים באותו גיל. כלומר, ההורמונים יכולים להשפיע, אבל הם לא כל ההסבר, זה יותר דרך שבה המוח והרגש מגיבים ומווסתים עומס רגשי.
באותו הנושא: