הגיוני שתמיד נרתעתי מקשרים עם בנים ואפילו פחדתי ולא היו לי ידידים בכלל ולאחרונה אני מוצאת את עצמי מתחברת אליהם

אם מישהו יקרא לזה פיק מי אני מציעה להתבגר כי אני גם אוהבת מאןד בנות וכל חיי היו לי רק חברות ואין על חברות ועל בנות!!
אבל בשנה האחרונה, החלטתי לקחת צעד אחורה מכל קשר שהרגשתי שלא נכון לי ופתאום מצאתי את עצמי במצב סטטי בלי יותר מדי קשרים לתפעל ויותר לבד, ועברתי המון שינויים והתפתחות, ופתאום אני רגע מסתכלת על הקשרים החדשים שיש לי לאחרונה שאני הכי אוהבת ומרגישה הכי הכי אני בהם ופתאום אני קולטת שזה רק עם בנים( יש לי גם חברות פשוט הקשרים ההכי אמיתיים ועמוקים שאני מדברת עליהם עכשיו זה עם בנים) יש לי ממש שפה משותפת איתם, אני מרגישה שיש הרבה כנות ןעומק ושיחות מעניינות שלא הגעתי אליהן לפני כן בחברות, כי בכל פעם שניסיתי זה שיעמם את חברות שלי
זה פשוט מוזר לי, אני באמת חייתי בתחושה שאני בחיים לא אצליח להתחבר ולהסתדר איתם ופתאום הקשרים הכי אמיתיים שלי זה עם בנים שהכרתי בשנה האחרונה. זה באמת עמוק כי זה מערער לי את כל התפיסה והזהות של מי שאני ומה שהאמנתי לגבי עצמי וחיי החברה שלי