היי זה הזוי מצידי לשתף את זה לילד שאומר לי לשתף ויש לו אח בשכבה שלי? שלא יספר לו או משהו על זה מה אתן אומרית לשתף? כאילו

אנחנו מדברים וזה לפעמים והוא אומר שאפשר לסמוך עליו

זה המצב: היי, יש לי חרדה ממש רצינית מחדר כושר/מקומות שיש שם ילדים מהשכבה שלי. אני כמעט לא הולכת לשם כי אני מפחדת שיראו אותי, שיקלטו שאני שם ויתחילו להסתכל עליי, ושיחשבו שאני מכוערת או ישפטו אותי לפי איך שאני נראית.

כשאני כן שם אני ממש בלחץ, לא מרימה את הראש, מנסה לא למשוך תשומת לב, ולפעמים אפילו לא נכנסת או בורחת מהר כדי שלא יראו אותי. אם אני רואה מישהו מהשכבה או מישהו שהיה איתי פעם בקטע זה עוד יותר מלחיץ אותי.

זה הגיע למצב שאני מרגישה שאני חייבת להיראות מושלם כדי בכלל להיות שם, אחרת עדיף לי לא לבוא בכלל.

אני יודעת שזה אולי נשמע מוגזם אבל ככה זה מרגיש לי בפנים וזה ממש חוסם אותי.
איך מתמודדים עם זה?