איך לשחרר מההרגשה הזאת של אני מטרד?

אני בטוח שהם לא רואים את זה ככה אם הם היו חושבים ככה אתה בטח הייתה מרגיש את זה מהם אבל אתה מרגיש את זה מעצמך אז פשוט תכבה את התחושה הזאת כי אם תמשיך לחשוב על זה תמשיך להרגיש ככה

היי, אני ממש מכירה את ההרגשה הזאת מקרוב. עברתי תהליך ארוך ואינטנסיבי עם החרדה החברתית, היא עדיין שם, אבל היום אני יודעת להתמודד איתה הרבה יותר טוב והיא כבר לא מנהלת אותי.
התחושה הזאת שאתה מתאר מוכרת לי מקרוב והיא מגיעה לרוב מחוסר ביטחון, מערך עצמי נמוך ומהפחד מדחייה. אתה צריך לעבוד ולחזק את הערך והביטחון העצמי שלך, זה חלק מאוד קריטי וגם תהליך בפני עצמו. יש לחרדה הזאת שורש עמוק יותר, החרדה היא רק התסמין.
חשוב שתזכור, הקול הזה שאומר לך שאתה מטרד? זו רק החרדה שמדברת, זאת לא המציאות.
לי מאוד עזר לאמץ משפט קבוע בכל פעם שהמחשבות האלה הגיעו "זה רק הקול הזה שמנסה לשבש לי, אני חזקה ואני מנסה". זה מפריך את מה שהמוח שלך מנסה מנסה לגרום לך להאמין בו. תחזור על זה כמו מנטרה.
אני יודעת שזה תהליך ארוך, מתיש ולא תמיד יציב, ולפעמים זה מרגיש כאילו זה יישאר ככה לתמיד. אבל זה לגמרי אפשרי, וצעד אחר צעד זה מתחיל להצליח. המפתח הוא לשנות לאט לאט את הדיבור הפנימי. במקום להילחם במחשבות או בחרדה, פשוט אל תתרגש מהן. תענה להן, ותמשיך להיות שם בסיטואציה. ברגע שתפסיק להילחם בזה, תראה שזה פשוט ישתחרר ויעבור.
הייתי ממליצה על ליווי של מטפלת cbt, זה מאוד עוזר וגם הכרחי לדעתי. אומרת לך מניסיון.

האם אתה חושב שאנשים אחרים הם מטרד?

היי לך,
שומעת מהמילים שלך את תחושת הבדידות, התסכול על המצב הקיים והרצון שיהיה אחרת...
אם הבנתי אותך נכון, ההשוואה של עצמך לאחרים גורמת לחוסר ביטחון ומגבירה את החרדה ואולי אף מעוררת קנאה...
יכולה לשער כמה אומץ היה צריך כדי להעלות על הכתב במרחב את מה שאתה מרגיש, וזה לא מובן מאליו...
לפעמים, כשמביטים סביב ניתן למצוא מישהו שאיתו כן תרגיש בנוח ויוכל להיות שם עבורך, לראות אותך ולהיות איתך במה שעובר עליך ולהרגיש פחות לבד.
בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סה""ר (סיוע והקשבה ברשת), וניתן לפנות אלינו להתכתבות בצ'אט אנונימי 24/7 בכל שעה ורגע שמתאימים לך, ולקבל אוזן קשבת ומכילה ללא שיפוטיות ועם חמלה והבנה. מצרפת לינק למטה לצ'אט.
שלך,
מתנדבת סה"ר