בשישי האחרון רבתי עם אבא שלי בערב שבת בקידוש, בדיוק אחרי שאני אמא שלי ואבא שלי שתינו כוס קידוש. הערתי לאמא שלי שהכוס יין מטפטפת ואבא שלי חטף עלי את הג'ננה ואומר לי: מה פתאום אתה מעיר לה, כל פעם שמעירים זה מרגיז אותו ובטח שלהעיר לאבא שלי.

שואל השאלה:
המשך: זה באמת הכי מרגיז אותו כי הוא חושב שהוא אלוהים בבית ואני לא אוהב את זה. בקיצור הגעתי למצב שאני ממש ממש התעצבנתי ונפגעתי ממנו כי הוא אמר עוד כמה מילים פוגעניות כלפי בנו, קיצר התחלתי לקלל אותו לנבל את הפה ולרדת עליו ובאמת בגלל כוס יין מסכנה הארוחה התפוצצה ואמא שלי התחילה לבכות בגלל הריב המיותר הזה, קיצר אחותי הגדולה טסה לה לניו יורק שבוע שעבר עם בעלה ככה שהדירה הייתה פנוייה אז הלכתי לישון בדירה שלה כי לא רציתי לראות אותו בשבת, הייתי פשוט עצבני עליו, שלא נדבר שייחלתי שימות ואמרתי לו את זה בפנים ואני עכשיו הכי מרגיש חרא עם עצמי אני חייב את עזרתכם בנושא, איך אני יכול לבוא ולהתנצל אחרי כל הדברים והגידופים שאמרתי לו שחשוב לציין שהיו מאד מאוד מאוד מאוד קשים עבורו כי הוא נפגע וראיתי על הפנים שלו ועל העיניים שלו שהם היו אדומות והוא דמע אבל המשכתי וקיללתי והתלכלכתי עליו, בסופו של דבר העברתי את הסופ''ש אצל אחותי וחזרתי אתמול בשבת בשעה 18:30 בערך הביתה במונית מהדירה של אחותי ככה שהייתי לבד השבת, בשבילי זו הייתה "השבת השחורה".

אשמח לקבל עצות איך אפשר לתקן את הנעשה ואיך אפשר להשלים איתו? כרגע אני בבית ואני לא מדבר איתו ואפילו מפחד או חושש להסתכל עליו אחרי כל מה שאמרתי והטחתי בו ממש מרגיש עצב ומועקה בלב כל היום הזה עבר לי חרא בעבודה רק בגלל המחשבה על מה שאמרתי ועל מה שהוא חש בגלל זה, שלא נדבר על מה שאמא שלי עברה ושהרסתי לה את השבת.

זה לא מריבה מראש מה שאבא אמר זה נקיטת עמדה..
אבא שלך כנראה אדם שהוא רוכש כבוד לאימך ובגלל שאתה הבן הוא מפרש את ההערה כפגיעה בכבודה... לשנות את אבא כבר מאוחר... אז במקום להתעצבן או שאם מראש אתה יודע את התגובה פשוט אל תעיר וככה לא תתעצבן או שלא תיקח ללב כי מראש אתה יודע מה תהיה התגובה.
זה מה יש וזה קיים בכל משפחה שנייה אבא גראמפי ומתעצבן בקלות... זה גם הגיל חחח
לגבי זה שעזבת את הדירה זה לא היה חכם כי זה ניפח מעבר למה שהיה צריך וחבל... זה לא יוריד מכבודך להתנצל וזה אפילו מראה שאתה אנושי מודעה בטעות ותהיה כנה ותתנצל

שואל השאלה:
שמע / שמעי מי שזה לא יהיה אני נפגעתי ממנו אישית כי הוא זרק לי מעבר לזה עוד כמה מילים פוגעניות בסנגון: אני לא רוצה שתהיה בסביבה שלי ותעוף לי מהעיניים ואל תאכל איתנו משהו בסגנון הזה.. קיצר זה התגלגל לריב צעקני ומיותר ועם בכי מצדי וגם ראיתי שהוא דומע והוא נשאר לאכול לבד ואני ואמא שלי עלינו לחדר שלי והיא ניסתה להרגיע אותי ובסוף החלטתי שאני רוצה להעביר את השבת מחוץ לבית ואז זכרתי את הדירה של אחותי הריקה אז פשוט בן דוד שלי הקפיץ אותי ארגנתי דברים לקחתי את המפתח של הדירה והעברתי שבת בדירה שלה קצת כדי להרגע, אמנם ארוחת שבת לא אכלתי כתוצאה מהריב ושלא היה לי חשק אבל את השבת העברתי על מגש פיצה דומינוס.. לא שזה היה טעים לי כי הרגשתי חרא ואכלתי עם תחושה חרא אחרי מה שקרה.


חשבתי על פתרון כזה: מחר אני אשלח לו הודעת סליחה בsms לנייד שלו שאני נמצא בעבודה במהלך היום ולראות אם הוא יגיב לי בחזרה או אפילו יתקשר וידבר איתי, אם זו שיטה טובה יש לכם אולי נוסח להודעת סליחה שאני אשלח לו, כאילו אם תוכלו אפילו אתם אם אתם מוכשרים בלנסח הודעת סליחה / מחילה זה יעזור לי ואשמח אם תרשמו פה בתשובה לשאלה..

"הי אבא רציתי להתנצל על המריבה ביום שישי, אני יודע שלקחת ללב אבל לא זאת הייתה כוונתי לפגוע בך באבא שלי, לפעמים בלהט הרוחות יוצאים דברים בלי לחשוב ושמצטערים עליהם אח"כ וזה מה שקרה, זה לא היה חכם שלא הייתי איתכם בשישי אבל זה מה שחשבתי לנכון על מנת ששנינו נרגע, אשמח אם תסלח לי כי אתה יקר לי וחשוב לי שהקשר בננו לא יפגע, אוהב אותך"

שואל השאלה:
וואי ממש ממש תודה רבה לך (זכר/נקבה) אני שומר את ההודעה הזאת בתור הודעת סליחה בsms שלי למחר ובמהלך היום אני אשלח לו את זה אני חייב להשלים איתו זהו נמאס לי מעצמי עם כל השטויות שלי שזה קורה לי... זה קרה לי הרבה לפני הצבא שהיה לי קריזות אולי זו הפעם השלישית שאנחנו רבים בצורה כזאת.. בכל מקרה תודה רבה רבה לך! זו הזדמנות טובה להשלים גם לקראת החג סוכות השני וגם שמחת תורה ככה וגם בשביל המצפון וההרגשה כי זה אבא בסופו של דבר!

אין בעד מה...
שמחתי לעשות מצווה (גבר):-)
יש לי ניסיון חחח

לא רוצה לבאס אותך ולא לשפוט אותך, אתה אנושי ובני אנוש עושים טעויות לפעמים.. אבל יש כאן בעיה אחרת - אתה אומר שזו בערך הפעם השלישית שרבתם ככה.. אז תכתוב לו משהו יפה ותבקש סליחה... עד לפעם הבאה? אני חושב שאם זה כל כך הציק לך-זה מעיד עליך שאתה בן טוב בכללי.. אבל תחשוב כמה עוגמת נפש גרמת להורים ולעצמך ברגע של "טירוף חושים"וכמה שנים מהחיים קיצרת להם... כמו שאני רואה את זה- ההורים שלנו השקיעו בנו מעל ומעבר, ויתרו על המון לטובתנו, המון פעמים שמו בצד את האגו שלהם כדי לא לדרוס את שלנו.. ועוד הרבה מעבר לכך.. אז המינימום שאנחנו יכולים לתת להם בתמורה זה הדיבר הכי בסיסי "כבד את אביך ואת אימך",, בקיצור - מה שקרה קרה. לך, תבקש סליחה והכל יהיה בסדר.. השאלה איך אתה דואג שזה לא יקרה יותר... ואיזה לקח הפקת מזה? לי כבר מאוחר כדי לבקש סליחה... חבל..

מציע לך לנסות לדבר איתו לבד, אחרי שבוע בערך תבקש ממנו שיבוא איתך לטיול רק אתה והוא בחוץ, תתחילו לצאת למקומות ביחד, תראה לו שאתה מתנהג כמו בן ותן לו להיות אבא שגאה בך, אם תרצה ייעוץ בפרטי אני אשמח לעזור.

בנוסף, תוכל להיכנס ליוטיוב ולכתוב "הרב שלום ארוש" יש המון דברים על מה שאתה שואל. תוכל גם לקרוא את הספר "בגן האמונה"