קשה לי בחיים כל כך חזרתי לחתוך היום.. מה לעשות? אני מיואשת

כול קושי הוא אתגר. לעולם אל תכנעי ותתני למשהו לגרום לך לוותר על החיים. אשמח לייעץ ולעזור בכול שאלה שיש לך. את אף פעם לא לבד. את רק צריכה לתפוס את היד שאנשים שולחים לך.

גם אני חתכתי, אבל בסוף אמרתי שלמה סתם בגלל אנשים צריך להרוס את הגוף שלך..

אל תחתכי את עצמך, תחשבי חיובי ותעשי משהו שאת אוהבת, תקראי את זה: תצעקי תבכי, אך לא לחתוך את מקור החיים.
משברים היו ויהיו תמיד, אין לך מספיק עור בגוף כדי לחתוך.
.. מה תעשי בקושי הבא-כשיגיע...?
את לא מענישה אפחד, ואת ורק את, תשארי בסוף עם הצלקות ותחושת ההחמצה הגדולה, רק את תייחלי להחזיר הגלגל אחורה ולדלג על השלב הזה, אך זה לא יתאפשר כבר, יש נזקים בלתי ניתנים לתיקון.
תלמדי להתמודד עם קושי-אין מה לעשות, כמו בטירונות, אם צלחת מכשול אחד, השני כבר מגיע, למה? כי ככה טבוע ומוטבע בבריאה, יש אחרים שממתיקים את הייסורים ע''י מעשים, ויש כאלה שבהתנהגותם מזמינים אותם.
את צריכה ''להראות'' (בשמיים) שאת לא ''מתרגשת'' מידי מהייסורים, אלא קמה והולכת לענייניך ועוסקת בדברים אחרים, והישועה בוא תבוא-כי אותם ''ייסורים'' שניצחת, ינסו עוד כמה פעמים להתגרות בך, ואם לא ''יצליחו'' -ילכו לחפש קורבן אחר להתחבר איליו, ככה זה. וזה נקרא ''חוק השוואת הצורה'' חוק שחוקק המאציל יתברך בעולמו-שכל צורה שהאדם לובש-מיד תדבק איליו צורה זהה, מהחלל הפתוח שמסביבנו מה שאומרים ''אנרגיות''.
נסי לייצר שמחה מלאכותית, מזוייפת (בתחילה) תקראי לה, אך אחרי כמה פעמים, זה יחלחל פנימה ואפילו החוצה ממך, עד שגם ה''שמחה'' החיצונית תדבק אלייך, בגלל החוק הזה, קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים, זה רק בראש שלך, אל תתני למחשבות שלילות לנהל לך את החיים.