4 תשובות
זה ככה.. בעתיד את כבר לא תראי אותם כזה הרבה אז זה יהיה כמו לשכוח חבר.. לדוגמא אם חבר שלך עכשיו היה נדרס חס וחלילה.. אז את בטח היית בוכה ועצובה אבל אם בעוד 10 שנים זה היה קורה אז את כבר בקושי תזכרי אותו.. זה אותו דבר עם ההורים (למרות שזה קצת עצוב) שפשוט לא רואים אותם כזה הרבה כמו היום אז לא נרגיש בכזה הבדל.. אה והמוח שלך.. כאילו הוא מבין שההורים מתים, יש איזהשהו משהו במוח שאומר טוב זה נורמאלי שהם מתים וזה ממש עוזר להתגבר
זה באמת קשה.. אבל זה דרך החיים
. אין מה לעשות:/
. אין מה לעשות:/
גם אני חושבת על זה לפעמים אבל אני מנסה להגיד לעצמי שזה עוד רחוק בינתיים וזה.
אתה מעדיף למות לפניהם?! דיי נוו כולם מתים בסוף...: (
באותו הנושא: