8 תשובות
מה שעזר לי פחות לכעוס זה ההבנה שההורים שלי הם חלק מן התיקון שלשמו באתי לעולם, כך שהדבר הוא בלתי נמנע
כל מה שאדם עובר בעולם קשור לתיקון של אותו אדם ושום דבר לא מתרחש סתם
הכל מדויק עד רמת המילימטר
התיקון הוא בשל דברים שאדם עשה ולשמם בא לעולם לתקן, וכל עוד לא יתקן אז יחזור בעוד גילגול לתקן ולא יעזור בית-דין
גם לי היו ריבים עם אבא שלי שנים על גבי שנים כך שמה שאתה מתאר פה כלל אינו זר לי
אך כיום ברוך השם אחרי הרבה תפילות והודיות המצב הרבה יותר טוב

כטיפול:
-להודות לבורא בהתבודדות ומתוך שמחה על כך שיש לך ריב וכעסים עם אבא שלך
כל יום לעשות התבודדות חצי שעה
במקביל, לקנות פנקס גדול/מחברת גדולה ובו לרשום תודות לבורא כל יום -- זה מוזכר בזוהר הקדוש שזה מבטל את כל הגזירות וממתיק עוונות
-במקביל כל פעם שאתה כועס אז כסגולה לדמיין תינוק-/לראות תינוק -- שזו סגולה אדירה לבטל כעסים

בהצלחה כפרה
שואל השאלה:
חליפה תודה רבה על התשובה היפה!
אבל אני לא מדברת על ריבים או ויכוחים רגילים..

אני מדברת על אבא שהטריד אותי מינית לפני כמה שנים.
אני מדברת על אמא שמקללת את הילדים שלה שיורדת עליהם- אלימות מילולית (בשעה של כעס).
אנונימית
אני שמח לנסות לעזור באהבה:)--- והעיקר שזה יעזור:)
אני מצטער לשמוע מה שאת מתארת
כמו שציינתי בתשובה אחרת,
-הסגולה הכי חזקה היא לעשות כל יום התבודדות של 30 דקות ולהודות לבורא על כל מה שעובר עליך מההורים ולא נעים לך וקשה לך
אפילו להודות על מה שהיה פעם ולעשות את זה מתוך שמחה (ולא מתוך כעס)
במקביל לקנות פנקס גדול ובו לרשום כל יום הודיות לבורא ולקרוא אותם
פעולה כזאת תגאל אותך מכל הייסורים ותמתיק את כל הדינים וזה מצוין בזוהר הקדוש
-במקביל לראות איך את פחות בתגובה כשהורייך מכעיסים אותך-כי השליטה על התגובה מביאה לנס
גם לפעול כל פעם בצורה אחרת בהתנהלות מביא לנס
כן לדבר עם ההורים בדרכי נועם (ולא ראש בראש) ולנסות לדבר את אשר על ליבך אך לא "להיכנס" בהם כאשר יש קונפליקטים
-בכלל מציע לך בחום לרשום תכונות שקיימות אצלך וכל פעם לראות איך את משפרת כל אחת מהן וזה גם כלי עצום שמביא לשינוי
-לקריאת תהילים בימים הללו גם יש כוח עצום לברוא ניסים

בהצלחה נשמה
אני תמיד כאן כדי לעזור
הדלת תמיד פתוחה
מציע לך ספר חובה בכל בית בישראל שנקרא: "שעריו בתודה" של כבוד הרב שלום ארוש
ספר חובה שמלמד אותך איך להשתמש בתודה והודיה כדי לייצר ניסים בחייך בכל דבר
הלוואי ואני הייתי שומע על הספר הזה לפני 10 שנים

הספר מתייחס בדיוק למה שכתבתי לך בתשובה שלי
אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם ושתספרי לי על ניסים גלויים שקרו לך
לשנן לעצמך פסוקים מהתורה והיהדות בכלל עם המילה כעס, כמו "כל הכועס מיני גיהנום שולטים בו". להזכיר לעצמך כל הזמן שהכעס פוגע בך קודם כל ושום דבר מועיל לא יוצא ממנו, הוא רק יוצר בדרך כלל שרשרת של הרס. לנתב את הכעס למקומות כמו ספורט, עזרה לזולת, אמנות. וגם לקבל את הכעס כחלק מהחיים ובאמצעות זה שלא נאבקים בו דווקא אז הוא יכול להחלש או להעלם.
אנני הול
שואל השאלה:
אתה כל כך צודק בבר- לצערי יש הרבה בין השורות.

זה נכון להגיד שצריך לשחרר ולסלוח ולהגיד אני לא כועסת. אבל ניסיתי פעם לסלוח ולהגיד שזה משמים- או למה לכעוס על הטעויות שלהם לנסות לדון אותם בצורה חיובית שמסכנים מה הם עברו בחיים שלהם. אבל הנה אם זה שוב עולה לי אז ברור לי שלא התגברתי על זה ואני עדין פגועה.
כאשר הפגיעה היא חד פעמית הרבה יותר קל לסלוח.
אבל כשזה נעשה ולא באופן חד פעמי ואני בטוחה שעוד יזרקו מילים.. הלב שלי לא מצליח להתרפא.

אני נמצאת במצב שאין לי כח או חשק להתפלל. אני מרגשה שהאמונה כרגע זה לא חלק ממני.. אז ציטוטים כמו "כל הכועס.." הם לא במקום. תודה לך בכ"ז על העצות.
אנונימית
שואל השאלה:
לבבר האדם הנפלא (זה הזדמנות להצהיר את זה!).
לגבי הציטוט שנכתב "כל הכועס.."- ההערה הזאת לא נכתבה כלפיך.

תודה רבה לך!
אנונימית
אם כך, במקרה הזה כדאי להתרחק מההורים (לאו דווקא לנתק את הקשר לגמרי אבל להתרחק פיזית) ולעבור לגור לבד. לפעמים פעולה היא הפיתרון היחיד