חברה סיפרה לי שיש לה בעיות אכילה ושהיא הייתה מרעיבה את עצמה אבל שעכשיו היא מאושפזת במוסד פעמיים בשבוע, שיש שם דטאנית ופסיכולוגית וכאלה, יש דרך כלשהי שאני יוכל לעזור לה גם?

אני מכירה את זה מקרוב.. פשוט להיות שם בשיבילה לראות אם היא צריכה עזרה בהשלמות של שיעורים ודברים, ואם זה סוד אז כמובן לשמור את זה לעצמך ולא להגיד את זה לאף אחד כדי לשמור על הפרטיות שלה. היא תצא מזה

לאכול לידה מאכלים משמינים ולעודד אותה לאכול גם. (לא להכריח, להציע)

דבר ראשון אחותי הייתה אנורקסית והיא עכשיו בריאה.
וכל מה שאת צריכה לעשות זה לעודד אותה, להיות שם שהיא צריכה.
לבלות איתה הרבה ולתת לה הרגשה טובה בסך הכל (:

שלום לך בחורה:)
קודם כל אני חייבת להגיד שהיא בת מזל שיש לה חברה מדהימה ודואגת כמוך!
ולעניין- בתור אחת שמכל מיני סיבות התמודדה ומתמודדת עם אנורקסיה, אני יכולה לומר לך בפה מלא שאכן יש דרך שבה תוכלי לעזור לה, דרך שתעזור לה לא פחות אם לא יותר מכל הפסיכולוגים והטיפולים: פשוט תהיי שם בשבילה.
כמו שאנשים שנלחמים בסרטן צריכים את "רשת התמיכה" כך גם חולי אנורקסיה. הדבר שהם הכי צריכים, הלוחמים האמיצים האלה זה רשת תמיכה. מהי רשת תמיכה? אנשים שיהיו שם בשבילם כל הזמן, אנשים שיוכלו לסמוך עליהם, אנשים שיוכלו ליפול עליהם כשצריך, לקבל מהם חיבוק, תמיכה, אוזן קשבת ועידוד. מעבר לטיפולים ולשיחות בבי"ח, הנלחמים צריכים גם עזרה יומיומית ופשוטה, תמיכה מהחברים, מהמשפחה ומהצוות בבית הספר.
הדבר שהיא הכי צריכה עכשיו זה שתקשיבי לה, תחבקי אותה, תספרי לה על כמה שהיא גיבורה ואלופה אמיתית, על כמה היא מדהימה, על כמה את אוהבת אותה...
אני חייבת להזהיר מראש- אנורקסיה היא מחלה קשה וכ"כ כ"כ קשה להילחם (אבל בהחלט אפשרי!) ולפעמים זה קצת מייאש, ולא רק את הנלחמים, ולפעמים זה קצת כואב לראות אותם ככה.. אבל בסוף היא תנצח. ואת צריכה להזכיר לה את זה כל הזמן- להזכיר לה שהיא המנצחת ושהיא יכולה (כמובן שבמידה, אל תעני לה "את המנצחת" על כל דבר, ותקשיבי לה וכו'). יש במלחמה הזאת עליות וירידות.
אז איך את יכולה לעזור? פשוט תהיי שם, תהיי חלק מ"רשת התמיכה" שלה. תקשיבי, תתמכי, תעודדי אותה ("כל הכבוד אלופה!", "אני יודעת שקשה ומעריכה אותך על זה שלמרות שקשה לך את לא מוותרת." "את גיבורה, תראי איך הצלחת עד היום, קדימה, תמשיכי!" "ברור שתצאי מזה יום אחד!" "את המנצחת, את מסוגלת! you can do it!"), תטלטלי אותה בעדינות כשצריך ("את רוצה לאבד את כל מה שיש לך? אל תיכנעי לה"), תתני לה כתף לבכות עליה, ובעיקר, בעיקר תחבקי אותה ותספרי לה כמה היא גיבורה, תותחית, אלופה ומדהימה. ועד כמה את אוהבת אותה וגאה בה על זה שהיא נלחמת.
בהצלחה, אני תמיד כאן אם וכשצריך (אני יודעת שקשה לפעמים להיות חברה של אנורקטית, ואם תצטרכי אי פעם אוזן קשבת, כתף, חיבוק, עצה או תמיכה מכל סוג- את יותר ממוזמנת לשלוח לי הודעה).
אל תדאגי, היא תתמודד עם זה ותעבור את זה ובענק.
יהיה בסדר:)
ושוב- היא כ"כ בת מזל שיש לה חברה מדהימה כמוך!