מה עושים בניחום אבלים? מה אומרים? אני בן 17 והולך לנחם בנאדם מבוגר.

נממ מביאים אוכל ואומרים משתתף בצערך,תנחומיי וכאלה..

בניחום אבלים אפשר ללחוץ את ידו של האבל. לא חייבים להגיד משהו, אלא אם כן הכרת את הנפטר/ת ואתה רוצה להגיד משהו. אמירות כמו "משתתף בצערך" וכו', בדרך כלל נשמעות מלאכותיות ורק כדי לצאת ידי חובה. אם יש לך קשר קרוב עם האבל, אתה יכול לשבת לידו זמן מה ולהקשיב לדבריו. הרבה אבלים רוצים לדבר ולספר, ואם תהיה קשוב לדבריו - עשית הרבה.

הבאת אוכל שהזכירה המשיבה הקודמת - זה שונה מעדה לעדה. בכל מקרה, אני משערת שלא מצפים מנער בן 17 להביא אוכל.

למקרה שהאבל דתי (או בעל זיקה לדת):

הגרסא הקצרה - 'מן השמים תנוחמו'
הגרסא הארוכה - 'מקום ינחם אתכם/אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד'

לדעתי משתתף בצערך לא נשמע מלאכותי, אבל עצם זה שאתה מגיע ולוחץ את היד - אומר הכל, השאר יבוא מעצמו.
גם אנשים מבוגרים נבוכים פעמים רבות בסיטואציות שכאלה ולא יודעים מה בדיוק לומר.

בס"ד

לדוד,

על פי מקורות היהדות ראוי לנהוג באופן רציני בעת ניחום האבלים, ובעיקר שתיקה ושמיעת השני היא המצווה. נוהגים שלא לפתוח את השיחה עם האבל אלא רק לאחר שהוא פונה ראשון למי שבא לנחמו.

לפני שעוזבים את בית האבל פונים ליושבים שבעה ואומרים להם את הנוסח שהביאו לפני:

מנהג בני עדות המזרח 'מן השמים תנוחמו'
מנהג בני עדות אשכנז 'המקום ניחם אותך\אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד'.

שתזכה להשתתף רק בשמחות

בשלושה ימים הראשונים בתוך השבעה, אסור לדבר מילה אך ורק אם האבל פונה אליך. יושבים לצדו ואסור לצחוק לידו, אם צריך לעזור -עוזרים.