4 תשובות
שלום, הנה לך תשובה תלישת שיער חוזרת ונשנית היא פעמים רבות בבחינת סוג של הרגל מגונה. גם אם היא מאובחנת כטריכוטילומניה, אין צורך "להתרגש" מהעניין, מאחר שזה שווה ערך להרגלים מגונים אחרים, כמו כסיסת ציפורניים או חיטוט בעור. בהרגלים מגונים כאלה, יש הרבה מן הכפייתיות. הסיבות לתלישה יכולות להיות שונות מאדם לאדם. זה לא חייב להיות רק מתח או לחץ, הדבר יכול לנבוע משיעמום או פעלתנות- רצון להפעיל את הידיים כאשר הגוף נמצא במצב של חוסר פעילות. בנוסף, התלישה גורמת לסוג של סיפוק, בדומה לכסיסת ציפורניים. הפתרון, בדרך כלל, הוא די פשוט ואין צורך בטיפול תרופתי. הטיפול כרוך בפיתוח מודעות לתלישה (שבדרך כלל נעשית באופן אוטומטי, בלי לשים לב)- רישום של התלישות, איסוף השערות הנתלשות כדי להפוך את החיסרון בהתנהגות זו לוויזואלי יותר. חלק חשוב בטיפול הוא מציאת התנהגות חלופית להתנהגות התלישה- בדרך כלל יש למצוא משהו אחר שאפשר לעשות עם הידיים במקום לשחק בשיער. לעיתים קרובות, משתמשים בחיזוקים (לפי מה שמתאים למטופל) על השימוש בהתנהגות החלופית במקום בהתנהגות התלישה.
בהצלחה!
כנראה שאת עצבנית או לא מרוצה מהשיער או מתביישת בו או שאת בלחץ נפשי ובדיכאון. הרגעי
לרוב מדובר בטריכוטילומניה, תלישת שיער כפייתית. מצרפת לינק למידע מפורט אודות ההפרעה והטיפול בה. מציעה שתקראי ותראי אם זה מתאר את מצבך. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות
שלום,

תלישת שיער הינה הפרעה כפייתית שזכתה בשם בפני עצמה: טריכיטלומניה. מלבד השם הארוך, אין מדובר במחלה נוראה, מצד אחד. מצד שני אי טיפול בבעיה עלול לגרום לנזקים אסתטיים.

טיפלתי באמצעות היפנוזה בכמה מקרים. היו כאלה שהתופעה נעלמה אצלם כליל במהלך פגישות ספורות. והיו מקרים שתלישת השיער הומרה במשיכת תנוך האוזן ובהמשך הטיפול שפשוף באף, אח"כ בסנטר. לבסוף החלטנו מה הסימפטום הכי פחות מפריע ושם השארנו את הטיק הנ"ל. במקביל, נעשתה עבודת עומק נפשית, ורק כעבור זמן רב יחסית, גם התופעה שנותרה נעלמה.

יעקב
באותו הנושא: