נמאס לי, פשוט נמאס לי לחיות עם המעמד הנמוך הזה שיש לי בחברה, יש לי חברה אחת זהו אוף מה לא בסדר בי מה?

לא עדיף אותי..

שואל השאלה:
אני באמת זה מצב גרוע

אז מה לא צריך מאה, זה לא ש-לי יש הרבה.
את רובם הכרתי בוואצאפ מחברה שלי ורק עכשיו אני עוברת בית ספר להיות איתם בסך הכל 20 שמתוכם אני מתחברת ל3 או 4...
ויש לי רק 2 חברות...
ואיתם זה יוצא.. מה גם קצת

הכל בסדר! הכי חשוב זה משפחה. אבל אל תשכחי! שעדיף כמה שפחות חברים אבל אמיתיים! מאשר חברים צבועים!, ואל תדאגי הכל ישתפר עם הזמן! לכולנו יש רגעים רעים וגם טובים. פשוט צריך ללמוד מהם או אפילו למצוא את הצד החיובי בהם. למשל החברה שלך, אני בטוחה שהיא החברה הכי טובה והכי חשובה לך. באמת שהכי קשה זה, להיות מוקף במלא מלא מלא חברים! אבל שאת מרגישה לבד. תסתפקי במה שיש לך! כי יש מלא שהיו מעדיפים, חברים אמיתיים על פני להיות מוקף באנשים שאפילו לא מכירים אותך!

עדיף חברה אחת אמיתית מאלף מזוייפות.
תהיא אתת.. את לאט לאט תתחברי לעוד אנשים.. (:

עדיף מאשר כמוני תנסי אולי להתחבר לבנות לבנים ועדיף אחת אמיתית מאשר כמה שהן סתם

גם אני הייתי ככה, ואז עברתי לבית ספר אחר, ועכשיו יש לי את החברים הכי טובים בעולם שאני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם. אני באמת שמחה שפחדתי לפגוע בעצמי. ואני יודעת שאחרי תקופה רעה מגיעה תקופה טובה. ואני גם יודעת שהמשפט הזה מאוד נדוש, אבל משפטים נדושים בגלל שמשתמשים בהם הרבה, ומשתמשים בהם הרבה מסיבה. אם את רוצה את יכולה לבוא לפרטי.