3 תשובות
the poem describes two possible outcomes of the day.
at the end of the day, if you have done one positive act for someone else to bring “sunshine where it went”, then the day was worth your time, and you have made a difference in the world. this act might not be anything extraordinary. if you said something to comfort somebody or smiled kindly at someone, you day has not been lost because of the joy it brought to another person.
but if you accomplish no selfless deeds, then the speaker can say that the day is “worse than lost” for there was no sunshine. in other words, if you did not make anyone happy, did not do anything that was helpful or compassionate towards another person, your day was useless.
throughout the first stanza of the poem, the writer’s tone is positive and interactive with the reader: “one self-denying deed, one word that eased the heart of him who heard.” this part of the poem is uplifting and makes a positive impression on the reader.
the point at which the tone shifts is between the stanzas. it can be clearly seen how polar opposite each section of the poem is. the first part is extremely positive, while the second one is negative and can give the reader a regretful feeling. thus, the speaker’s tone is bitter:” if, through it all
you've nothing done that you can trace that brought the sunshine to one face… then count that day as worse than lost.”
בעברית...if you sit down at set of sun - אם אתה יושב בשקיעת השמש
and count the acts that you have done, - וסופר את המעשים שעשית
and, counting, find - ו, סופר, מוצא (חופשי: וכשאתה סופר אתה מוצא)
one self-denying deed, one word - מעשה אחד של הקרבה עצמית, מילה אחת
that eased the heart of him who heard, - שהקלה על הלב של זה ששמע
one glance most kind - מסט אחד, הכי חביב
that fell like sunshine where it went -- - שהרגיש כמו קרן שמש כשהיא נעלמת
then you may count that day well spent. - אז אתה יכול להחשיב את היום כמבוזבז טוב.
but if, through all the livelong day, - אבל אם, דרך כל היום הארוך הזה
you've cheered no heart, by yea or nay -- - לא עודדת אף לב, של זה או זה
if, through it all - אם דרך כל זה
you've nothing done that you can trace - אין שום דבר שאתה יכול להתחקות אחריו
that brought the sunshine to one face-- שהביא קרן שמש לפנים של מישהו
no act most small - (אפילו) לא מעשה הכי קטן
that helped some soul and nothing cost -- - שעזרה לנשמה אחת ולא עלה לך שומדבר
then count that day as worse than lost. - אז תחשיב את היום כגרוע מאבוד.
באופן כללי השיר מדבר על כך שיום שבו לא עוזרים לאחר, מעלים למישהו חיוך או מקריבים למישהו משהו הוא יום אבוד ואפילו מבוזבז
at the end of the day, if you have done one positive act for someone else to bring “sunshine where it went”, then the day was worth your time, and you have made a difference in the world. this act might not be anything extraordinary. if you said something to comfort somebody or smiled kindly at someone, you day has not been lost because of the joy it brought to another person.
but if you accomplish no selfless deeds, then the speaker can say that the day is “worse than lost” for there was no sunshine. in other words, if you did not make anyone happy, did not do anything that was helpful or compassionate towards another person, your day was useless.
throughout the first stanza of the poem, the writer’s tone is positive and interactive with the reader: “one self-denying deed, one word that eased the heart of him who heard.” this part of the poem is uplifting and makes a positive impression on the reader.
the point at which the tone shifts is between the stanzas. it can be clearly seen how polar opposite each section of the poem is. the first part is extremely positive, while the second one is negative and can give the reader a regretful feeling. thus, the speaker’s tone is bitter:” if, through it all
you've nothing done that you can trace that brought the sunshine to one face… then count that day as worse than lost.”
בעברית...if you sit down at set of sun - אם אתה יושב בשקיעת השמש
and count the acts that you have done, - וסופר את המעשים שעשית
and, counting, find - ו, סופר, מוצא (חופשי: וכשאתה סופר אתה מוצא)
one self-denying deed, one word - מעשה אחד של הקרבה עצמית, מילה אחת
that eased the heart of him who heard, - שהקלה על הלב של זה ששמע
one glance most kind - מסט אחד, הכי חביב
that fell like sunshine where it went -- - שהרגיש כמו קרן שמש כשהיא נעלמת
then you may count that day well spent. - אז אתה יכול להחשיב את היום כמבוזבז טוב.
but if, through all the livelong day, - אבל אם, דרך כל היום הארוך הזה
you've cheered no heart, by yea or nay -- - לא עודדת אף לב, של זה או זה
if, through it all - אם דרך כל זה
you've nothing done that you can trace - אין שום דבר שאתה יכול להתחקות אחריו
that brought the sunshine to one face-- שהביא קרן שמש לפנים של מישהו
no act most small - (אפילו) לא מעשה הכי קטן
that helped some soul and nothing cost -- - שעזרה לנשמה אחת ולא עלה לך שומדבר
then count that day as worse than lost. - אז תחשיב את היום כגרוע מאבוד.
באופן כללי השיר מדבר על כך שיום שבו לא עוזרים לאחר, מעלים למישהו חיוך או מקריבים למישהו משהו הוא יום אבוד ואפילו מבוזבז
count the day lost*
ואין לי סיכום אהל אני יכולה להסביר..
זה מדובר על בנאדם שחושב על כל היום שלו ומחליט אחר כך אם זה היה יום טוב או רע..
ואין לי סיכום אהל אני יכולה להסביר..
זה מדובר על בנאדם שחושב על כל היום שלו ומחליט אחר כך אם זה היה יום טוב או רע..
ובדיוק עשיתי את כל הדפים של השיר הזה אתמול אז אני יכולה לעזור אולי והיום עשיתי עליו מבחן..