כתבתי משהו ואני רוצה שתראו מי שרוצה שיכתוב בתגובות ואני ישלח

אני

בשמחה (:

שואל השאלה:
את יושבת במיטה על הצד ההפוך, חושבת קצת על הכל,
כן זה לא הכי נורא שיש, אבל בישבילך זה כבר נורא.
זה לדעת שאת מפגרת, טיפשה, פרחה מטומטמת, שאת מפחדת שהוא יתקרב יותר מידי, שאת מפחדת לקבל איזה סטירה, אז את מסובבת את הגב ואומרת לו ללכת, שילך ויעזוב אותך כבר.
בטוחה שיהיה יותר טוב בלעדיו, עדיף כבר בלי, כל כך הרבה סבל, שרק גורם לנפילה, אז את מאמינה שאת כישלון, ויודעת שאם תיכשלי הוא רק ישב ויצחק, יאמר שהוא לא ציפה, שאת אפס...
ככה הוא היה אומר לאחי הגדול, אבל הוא קם מזה והמשיך הלאה, הראה לו שהוא לא.
משום מה אני לא מצליחה לקום, אני שוכבת כבר כל כך הרבה זמן, בלי יכולת לחשוב על העתיד, הוא איבד כל משמעות בעייני, חלומות גדולים שנפלו ונקברו עמוק באדמה, ואין לי כוח להוציא אותם, אולי בכלל אין חשק..