מישהו יכול להסביר לי את המשפט "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש עפ"י מהללו".

כידוע, זהב וכסף הם משאבים שכורים אותם מהאדמה ומנקים את הפסולת עד לקבלת זהב "טהור" וכסף "טהור".
הפסוק מתייחס לאמצעי הניקוי.
כסף, הצורף מנקה אותו מהפסולת עד לקבלת כסף נקי טהור.
זהב, מחומם לטמפרטורה מאוד גבוהה (לתנור שמחמם את הזהב קוראים כור) ושם, בעוד כל הפסולת ניתכת, הזהב נשאר מוצק.
לכן, עושה הנביא השוואה, כמו שכסף מנקים ע"י צורף, וזהב מנקים ע"י כור, כך אדם מנקים ע"י המעשים שהוא עושה.

אין לך מה לעשות? רק לחפש פסוקים קשים כאלה? טוב, אני אנסה לעזור. מצרף לכסף זה כלי שבודק כסף, וכור לזהב. זה תנור שיוצק זהב. בערך... כן? נגיד שייש לך שרשרת כסף וכל אחד שרואה אומר לך ואוו איזה יופי בטח שווה מיליון דולר דוגמה כן? אתה אינך יכול לדעת כמה הוא באמת שווה נכון? מי כן יודע? נכון, הצורף, הוא במצרף שלו יגיד לך בדיוק כמה זה שווה בדיוק, (רגע התעייפתי הולך לשתות) ואיש על פי מהללו. אם חבר שלך אומר לך נגיד, איזה גדול אתה. או אתה תותח, או איזה חבר אתה. משהו! אחרי שבחים כאלה אתה כמובן מתנפח, אבל בתוך תוכך, יודע אתה, אם אתה באמת זכאי לשבחים האלה, או שאתה סתם אינטרסנט.. זהו. (עוזב את הארץ). בהצלחה!

"מצרף - לכסף, וכור - לזהב, ואיש לפי מהללו" (משלי ז"ך, כ"א). שלמה המלך מוסר לנו קוד לזיהוי. הוא מעניק לנו כאן "טיפים" לחכמת הפרצוף, דהיינו לזהות נטיות ואופי של בני אדם. את איכותו של הכסף מזהים במכשיר הנקרא: מצרף, את ערך הזהב בודקים בכלי שנקרא: כור. ובני אדם: "ואיש - לפי מהללו". את מי הוא מעריץ, את מי הוא מחקה, למי הוא שואף להתדמות. כך ניתן לזהות היכן נמצא אותו אדם, מי מהווה לגביו מודל לחיקוי, להערכה.

זה מדהים
אני עכשיו בכיתה ח (2014) הפוסט היהב-2012 וזה עזר לי.. תודה רבה