יש לי הכל בחיים, משפחה אוהבת, חברים, ציונים טובים, מצב כלכלי טוב ובכל זאת אני מרגישה כל כך לבד פיתאום וסוג של ריקנות, כאילו אף אחד לא אוהב אותי מה לעשות?

אם את רוצה לדבר - אני כאן:) (עוד מעט אני צריך לזוז... אבל עד אז - בכיף )

זה קורה ל כ ו ל ם.
דברי עם מישהו, תראי סרט, צאי לעולם, וההרגשה תעבור:)

אני בדיוק באותו מצב כמוך.. אם את רוצה בואי לפרטי

שלום לך יקירתי, אז ככה, אני חושבת שאת צריכה להעסיק את עצמך. למצוא לעצמך תחביב למשל ולהשקיע בו או בלימודים אפשר גם (בעצם את כבר משקיעה, לא?) ואז העיסוק הזה יסיח את דעתך מהריקנות והדיכאון.
תפקחי עניים, העולם שלך כול-כך יפה וזכית בכול-כך דברים מופלאים ונדירים. לא כולם זוכים לחברים, ציונים טובים, מצב כלכלי טוב... והכי חשוב משפחה אוהבת ותומכת. אין לך מושג כמה זה נדיר. אז את מבינה כבר לבדך שאין סיבה לדיכאון, נכון? אבל אני בעצם חושבת שאולי תנסי להביט אל תוך נשמתך ולבדוק אולי משהו מציק לך. בכול זאת. ואז שתדעי את הגורם לדיכאון, תדעי גם איך לטפל בו.
בהצלחה.