אני רוצה לברוח מהבית אני ביומיים האחרונים לא מרגישה שיכת למישפחה מה לעשות.

זה פשוט תקופה כזאת זה יעבור תוך איזה יומים

תדברי על זה עם ההורים שלך, ועם את ממש משוכנעת לברוח מהבית אז את יכולה לדבר על זה עם חברה קרובה או עם האמא שלה.

שואל השאלה:
לאימאות של החברות שלי לא החפת להם מימני ועל החברות שלי אני לא סומכת אלהם

תמיד יש תקופות כאלה.. תחכי עוד כמה ימים זה יעבור ואם לא ואת צריכה עזרה את תמיד יכולה לשלוח לי הודעה

הכי טוב זה לדבר, לשתף.. לא לתת לעצמך שזה יאכל אותך מפנים.
קחי את אמא שלך לשיחה ותגידי לה הכל... תשפכי הכל.
ואז תבקשי ממנה לקרוא לכולם לסלון ושהיא תעזור לך לספר לכולם.
המשפחה שלך זה העוגן שלך, הם האנשים שהכי אוהבים אותך בעולם אפילו שלפעמים את חושבת להפך ולא מרגישה זאת.
שיהיה לך בהצלחה

אני מרגישה בדיוק אותו דבר, וכבר ברחתי פעם מהבית וישנתי בחורשות כמו מפגרת חח וזה לא עזר ממש. אני מציעה לך לישון אצל חברה\סבתא וסבא וקצת להתנתק מכולם, להירגע ולחשוב על הדברים. כשתחזרי תהיי רגועה יותר ויהיה לך יותר כיף בבית. בהצלחה:)

שואל השאלה:
אים אני בורחת מהבית לא רוצים שאני יחזור. ולהגיד לאימא שלי את הכול היא פשוט תיצעק אליי ותאיים שאים אני לא הלך מהחדר שלה היא תעיף אותי לכיר קיצר אבנתם מה לעשות

אל תברחי זה בטח משהו זמני זה יעבור
אם את ממשיכה להרגיש ככה תחפשי פנימייה טובה
ותתיעצי עם היועצת שלך

נסיון העבר לימד אותי שהדבר הכי טוב במצב כזה הוא למצוא מקום מחוץ לבית כמו מקום להתנדב בו או חוג, דבר שיתאים לתחומי העניין שלך כמה שיותר. שתרגישי שייכת למקום אחר ותוכלי להמצא שם הרבה זמן. וגם (אם יש לך חדר לבד) להשקיע בו ולסדר אותו בצורה שתוכלי כמה שפחות להסתובב בחלק המשותף של הבית, לדאוג למחשב / טלוויזיה / בקבוקי מים / מגבונים לחים / כל הקוסמטיקה שאפשר לשים בחדר ולא בחדר האמבטיה.. בקיצור להפוך את החדר שלך לבית.

אם את רוצה לצאת מהבית- למה לברוח? למה לא פשוט לעזוב? שלא ידאגו לך סתם