אני רוצה לברוח מהבית נימאס לי, מה לקחת כשבורחים מהבית?

אני לא חושבת שכדאי פשוט ככה לעזוב,
תשבי ותדברי עם ההורים, עם כמה שזה כואב..

את החתול

טלפון..
ואל תברחי זה סתם יעשה לך נזק מקסימום תצאי לכמה שעות בחוץ להתאוורר

אני מבינה שיש משהו שמפריע לך עד כדי כך שהוביל אותך לכזו מחשבה, אבל חשוב לא לעשות דברים שבסוף תתחרטי עליהם. הכעס עובר בסופו של דבר, אבל הטעויות נשארות להרבה זמן וקשה לתקן אותן... כנסי לחדר שלך, תנשמי עמוק ותשמעי מוזיקה מרגיעה. דברי עם מישהו על המצב; מה מפריע לך, מה את רוצה שישתנה? את מוזמנת לבוא אליי לפרטי ונראה ביחד אם יש פתרונות אחרים שיסדרו את המצב 3> תוכלי גם לדבר עם מחנכת/יועצת/מבוגר אחר שאת סומכת עליו/מישהו אחר מהמשפחה שלך

שואל השאלה:
אני רק רוצה לעוף מהבית ומהר מה לקחת?

מוח
תראי אני לא באמת מכירה אותך ואין לי שמץ בת כמה את ולמה בא לך לברוח מהבית, אבל אין לך מה לחפש בחוץ.
החיים בלי ההורים הם לא גן עדן, להפך, באיזשהו שלב יגמר לך הכסף, האוכל, שלא לדבר על העובדה שאין לך איפה לגור...
אם יש בעיה רצינית ואת מרגישה שמה שההורים עושים לך משפיל ומעליב ופוגע תנסי לדבר על זה עם רשויות רווחה, היועצת בבית הספר, סבתא או דודים, מישהו מבחוץ שיבין אותך..

ואם כבר החלטת לברוח מהבית, כסף, והרבה, טלפון, שלושה סטים של בגדים לפחות, בקבוק של ליטר וחצי שתמלאי כשתגיעי לגינה ציבורית כלשהי, סנדוויצ'ים ותמצאי לך איפה לישון כי חס וחלילה להיות כמו הומלס, זה ממש לא מה שאת רוצה לעשות..

אוכל, מים, פלאפון, מטען, כמה שיותר כסף, בגדים חמים, שימי לך הכל בתוך תיק גדול.
יש רק דבר אחד שלא תצליחי לקחת מהבית.. וזה הלב. הגעגוע לא יפסיק.

הרי את בורחת עכשיו, בלילה יהיה סיוט אם לא יאנסו, ישדדו או ירביצו לך, תחזרי הביתה וההורים יהיו עוד יותר עצבניים ומעצבנים זה מעגל שלא נגמר

שואל השאלה:
מה אכפת לי כבר הם כבר עשו לי רע בחיים הרבה, נימאס לי מהשגרה הזו..
אני מעדיפה לברוח מהבית ולחיות כמו הומלס מאשר שיהיה לי רע..
אני מעדיפה להתחיל ללמוד מחר בלי הבית
אני אקח כסף יש לי חמש מאות זה יספיק לי..

עם 500 שקל לא תשרדי שבוע. את צריכה מסגרת, סביבה קבועה.
בת כמה את בכלל?