מה אתם חושבים על אנשים עם הפרעות אכילה?

מה אפשר לחשוב עליהם
אנשים רגילים

שהסביבה חשובה להם יותר מידי והם יעשו הכל בשביל להיות רזים

שאני מזדהה איתם..?
אין לי מה לחשוב יותר

שהם צריכים עזרה..

שיש להם בעיות בראש.
ואני לא צוחקת, זה פשוט נראה ככה.
אשתו של דוד שלי כזאת והיא לא אוכלת כלום חוץ מפרוסת לחם אולי ושותה מים
והיא בוכה שהיא שמנה והיא כבר אנורקסית.
אין מילה אחרת לתאר את זה מזה שיש לה בעיה בראש.

שואל השאלה:
יש לי הפרעת אכילה (בולמיה) ואני בסדר גמור אז לא לזיין את השכל

live ^
את מגעילה אותי. אין לי מה להגיד לך
אם את לא הבנת, זאת הפרעה נפשית
בדרך כלל עם הפרעות נפשיות אתה לא מודע לעצמך

מי שיש לו הפרעות אכילה לא מודע לכך.. אם אתה אומרת שיש לך את זה אז אני לא חושב שיש לך בעיה שאת רוצה להיות רזה רק

תלוי איזה. יש הרבה סוגים שונים שבאות מסיבות שונות. תגידי איזה

חח אנונימי ^
אם יש ל בולמיה אתה יודע אם יש לך את זה או לא

אם זה בא מבעיה פסיכולוגית, אז הם צריכים עזרה.

גם את מגעילה אותי שאת לא מבינה את הכוונה שלי.
הפרעה נפשית זה גם משהו בראש אז אל תגידי לי לא כי למדתי על זה מלא.
למי שיש לו אנורקסיה הוא כנראה לא בסדר בראש בשביל לחשוב שהוא שמן בזמן שהוא ממש ממש לא.
את לא יכולה לקרוא לעצמך בסדר שאת עוד שניה על סף מוות בגלל זה.
מצטערת לכער לכם את המציאות ולא להיות צבועה כמו כולם ולשקר שזה נורמאלי, כי זה לא.
שואלת השאלה - את בולמית כי? מה בדיוק המחשבה שלך שאת עושה את זה? כי את שמנה או כי החברה מסביב גרמה לך ולבנות כמוך לחשוב שמשהו לא בסדר בקצת משקל עודף?
ואני שואלת את זה ברצינות כי אני מתעניינת לדעת למה אתן עושות את הדברים האלה.
ואני מצטערת אם נעלבת או משהו ממה שאמרתי, זאת ממש לא היתה הכוונה שלי.

זאת הפרעה נפשית, אפשר להגיד שהמצב הנפשי לא טוב אבל אי אפשר להגיד שמשהו בראש שלהם לא בסדר, כי זה נשמע כאילו את מתכוונת לזה שאת החליקו על השכל
אני בעצמי הייתי בעבר עם הפרעות וזה התדרדר לבולמיה, אז אני מבינה בזה משהו גם כן

זאת לא אשמתי שאת מבינה את זה בצורה שגויה.
הסברתי טוב מאוד למה התכוונתי ואת ממשיכה לנסות לריב על משהו שלא אמרתי, אז תוותרי.
ושאני אומרת "משהו בראש לא בסדר" אני מתכוונת מבחינה פסיכולוגית.
יותר ברור עכשיו?

ודרך אגב, המינוסים הילדותיים האלה לא באמת מזיזים לי, זה רק מראה לי שאתם מכחישים המון.
ואת היית פעם כזאת? שמחה לשמוע שאת כבר לא.

שואל השאלה:
לא הייתי ילדה רזה וגם לא שמנה.
ביסודי היו קצת מציקים לי וזורקים לי שמנה.
כשהגעתי לחטיבה התחלתי לגבוה ואז הייתי נראת סבבה.
כל החיים שנאתי את הגוף שלי, חייתי בידיעה שאני שמנה ואף אחד לא ירצה אותי.
תמיד הרגשתי שאני נגעלת מעצמי. בתחילת ט התחילו להגיד לי שרזיתי ומאוד התלהבתי מזה והמשכתי ככה כשידעתי שזה מה שיגרום לי להרגיש טוב.
כיום אני בתיכון ולפני שנה התחילו לי ההפרעות אכילה, כל הזמן אומרים לי איזה רזה את והאמת שעכשיו זה נהיה מציק.
אני עכשיו בתהליך שיקום וזה קצת קשה ומורכב אבל החלום שלי זה לדעת לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי כמו שאני.

אז תשמיני לכי למטבח ותאכלי מה הבעיה? איזה שיקום בדיוק צריך לדעתי זה בולשיט אחד גדול כל ההפרעות האכילה כל פעם אומרים לי ישמן בצחוק והכל ואני לא מתחיל לאכול מלפפון ביום כי אני בן אדם שפוי

אני שמחה לשמוע שאת בשיקום.
ואני עוד יותר שמחה לשמוע שאת מבינה שכל הקטע של ההפרעת אכילה לא באמת צריכה להיות אצלך.

אני מאחלת לך בהצלחה באמת בשיקום, ושבאמת תצליחי לעשות אותו כמו שצריך.
ותדעי לחיים, אף פעם אל תקשיבי למה שאנשים אחרים אומרים עליך.
זה הכל מקנאה.

הפרעות אכילה זה דבר נורא!
אני סובלת מאנורקסיה, נורא קשה לחיות ככה: (