חיילת עם הפרעות אכילה - שלום, אני בצבא ויש לי הפרעת אכילה בשל בולמיה נרבוזה. אני לא יודעת אם להתוודות ושיתנו לי עזרה ויטפלו בי או להכחיש ולא לומר כלום? האם זה ישפיע עלי בעתיד? ומה יעשו לי אם אספר? ובכללי מה אתם ממליצים לעשות?

ראשית מאחל לך בריאות

אסור להסתיר מחלה כי בסופה היא תתגלה עדיף לדווח עליה ומציע לך לקבל טיפול בדרך כלל מחלות כאלה מתגלות בסופו של עניין
מציע לך לקבל סיוע עזרה וטיפול של צהל ויש להם את הכלים לכך אל תכחישי לחיות בהכחשה לפעמים זה לא טוב
שתפי פעולה עם צהל את רק תרוויחי
בהצלחה

זה כן ישפיע עליך המצב שלי דומה לך אבל אני לא אוכלת הרבה אני מסתפקת בארוחה קטנה זה סוג של הפרעת אכילה אני סובלת מזה, זה עושה לי בעיות אתמול כל היום רק אכלתי סלט ונכנסתי לחדר והקאתי הכל, הגוף שלי התרגל להקיא, אני משתגעת, זה עושה לך דיכאון וכאב בגרון, תפני לרופא המשפחה שיביא לך הפניה לפסיכיאטר או למחלקה להפרעות אכילה, את תהיה אנורקסית

תפני לרופא המשפחה שיביא לך הפניה לפסיכיאטר או למחלקה להפרעות אכילה יש מרפאה מעולה ברמת השרון. אני אומרת לך שחבל, את תהיי אנורקסית
כמובן שזה יכול להשפיע וכו'

היי, אני בולימית לשעבר.. חח מה זה המונח לשעבר היא תמיד נמצאת והיא גם תמיד תיהיה את צריכה לספר להתוודות ולא את תהפכי לאיוב הכי גרוע של עצמך. המחלה הזאת מסוכנת היא יכולה להרוס לך את החיים. כן אם תתוודי יכול מאוד להיות שיעיפו אותך מהצבא.. אבל את תקבלי טיפול תרופתי ופסיכולוגי זה נשמע נורא אבל עם הזמן זה עובר ואת מגלה כוחות חדשים את מבינה שיש אנשים שגם יכולים לעזור ולא הכל באמת נורא כמו שזה ניראה... אני ממליצה לך לספר למרות כל מה שזה יבוא אבל לפחות תדעי שיודעים ואם חס וחלילה יקרה משהו ידעו לטפל בו. מאחלת לך בהצלחה ואני כאן אם את צריכה ץ