מה הטעם לחיות?

חברים משפחה אושר כיף מטרות שאיפות

מה הטעם למות<?

עתיד, העתיד יכול להיות יותר טוב.
חוץ מזה יש משפחה, חברים, חלומות..

שואל השאלה:
לא צריך לסבול את כל החרא הזה..

אין טעם בשיט
זה כל כך לא משתלם לי כל ה-15 שנה

החיים יפים, משפחה, חברים, בילוים מקומות!

יש טעם לחיות, יש מלא סיבות לחיות בעולם הזה

שואל השאלה:
זה כבר לא מעניין, רק אשמה מלווה אותי כל יום למרות שלא עשיתי שום דבר. העצב חונק אותע ופוגע במקומות החלשים ביותר.

לשחק פוקימון.
תקשיבי לא שווה למות, אני בטוח שיש בך משהו מיוחד ואוהבים אותך. בתקופת גיל ההתבגרות הכול נראה אפור (לחלק).
זה עובר.. לכי, צאי החוצה.. תראי את היופי של העולם..

קודם כל אני רוצה להבהיר שאני לא אחד מהפאקרס האלה שלא מבין את הקושי של להיות אובדני ומדוכא, אני נמצא באותו מצב עכשיו.

תכלס... אין משמעות. אין איזה סיבה מופלאת שאנחנו פה, זה פשוט, אנחנו נולדים, יוצרים ילדים ומתים. זהו. אין איזה משפט חכם שמשאיר אותך בלי תגובה.

לדעתי, המטרה שלנו כאן זה להשאיר חותם. לעשות משהו טוב כדי לעזור להפוך את העולם לטוב יותר. זה לא משנה אם סתם עזרת למישהו זקן לחצות את הכביש או תרמת מיליון דולר לעמותה בשביל הומלסים. כל מעשה טוב משנה.


אם יש לך מחשבות אובדניות, יש לי שני דברים להציע/לומר לך;

1. זה עובר. אני יודע שזה מעצבן לשמוע את זה אבל זה באמת עובר. תבקשי את הטיפול המתאים ותקחי את הכדורים המתאימים, ותסמכי עלי שזה עובר. מניסיון.
2. כל, ואני מתכוון *כל*, בן אדם ששרד ניסיון התאבדות (כולל אותי) יגיד לך את זה: את תתחרטי. ברגע שבלעת את הכדורים, קפצת מהגג, חתכת, לא משנה מה - הכמות חרטה שתרגישי היא לא הגיונית. אל תעשי את זה.

בהצלחה

אה באמת?
אני שרדתי ניסיון התאבדות!
ולא! לא התחרטטי! התחרטטי ששרדתי...
וגם כולם! כי אמרו לי "בהצלחה בפעם הבאה"...

שואל השאלה:
אני לא אעשה כלום, אל תדאגו.

יש דרכים שיכולים לעזור לך להתרפא מהעצב הזה שיש לך

שואל השאלה:
כמו מה?: (

להאמין בעצמך, לחשוב חיובי, להכיר חברים, ללכת למאמן אישי שיעזור לך.

המשפחה, החברים, את.
תחשוב טוב יהיה טוב.
את יכולה להוא לפרטי אם את רוצה

מיצטרפת לשאלה

כדי להנות מהאוכל ( ומעוד משהו בחיים)

להראות לכולם שאתה לא חלש ושאתה מספיק חזק לשרוד ולצאת מזה מנצח?
ושלא תחשבו אני כן בדיכאון

באמת שעוד לא מצאתי... אני באותו מצב אם באלך לשלוח הודעה

שאלה שאני שואלת את עצמי כל יום בחיי
כאילו מה הקטע
אתה חי ואז אתה מת
אז מה יוצא מזה

לפעמים יש ירידות אבל בסוף תמיד הכל מסתדר.. גם אם עכשיו נראה שאין טעם! החיים עוד לפנייך
יש לך משפחה חברים ודברים שעושים אותך שמחה אני בטוחה! רק צריך למצוא אותם

טעם אשכוליות

אני לא מבין למה עושים מינוסים לתגובות שמנסות לעודד ואומרות שאכן יש טעם לחיים ודווקא לתגובות דיכאוניות שמעודדות התאבדות ועצב יש פלוסים.

אנשים, לחיות זה טוב עד כמה שהעולם הוא לא כזה ורוד. אפשר להיות דיכאוני ולהיות עצוב ולהגיד שאין טעם לחיות, או שאפשר להיות ענק ולנצל את החיים להזדמנויות שונות.

מה הטעם למות?

מה הקטע עם המינוס בתגובות שלי? באמת שיש דרכים להתרפא מעצב שיש לך בלב ומאשמה, כמו אמונה בעצמך, חשיבה חיובית, חברים, מאמן אישי. וכל זה.

להגשים חלומותת

כדי לנסות לתקן, לשפר בעצמך דברים ובעולם הזה, ואפילו במעט.
כדי לעשות דברים מועילים, כדי לנסות לשפר דברים, כדי לגרום לעולם הזה להיות מקום יותר טוב לחיות בו, וע"י כך גם לאנשים יהיה קצת יותר טוב.
אני לא מדברת על דברים ענקיים, הדברים הקטנים. להגיד למישהו 'בוקר טוב' עם חיוך, ולא סתם כהרגל. מאמינה שזה ישפיע על המקבל, אולי הוא אפילו יתפעל מזה, יתן לו כוח להעביר את זה הלאה.
כדי לעשות טוב, קצת טוב.
זה הטעם לחיים בשבילי, אבל זה משתנה בין אנשים.

זה לא סוד שאין באמת טעם

מה, את רצינית? מה זה מה הטעם?
טעם יש תמיד.

לעבור שיעורים, להתפתח בתור בן אדם, לעשות דברים משמעותיים, משפחה, לעזור למישהו. כל דבר

גם אם לא קל מאלף ואחת סיבות

שורה תחתונה, צריך לזוז. לא לוותר

ואם את לא יוצאת מזה בעצמך, תתייעצי עם פסיכולוגית של בית ספר. אולי תוכל לתת עצה מועילה

וחופש לפעמים יכול להציף תחושות כאלו, לא טובות. תנסי להוסיף שיגרה, דברים לחייך

שאיפות חלומות העתיד
אושר
שיגיע תסמכי עלי הוא יגיע

אם את צריכה מישהו לדבר איתו על זה אני די מבינה מה את
מרגישה את לא היחידה שעברה משהו כזה
פשוט תשלחי לי הודעה ואני אשתדל לענות כמה שיותר מהר
בהצלחה

זה תלוי איזו חיה. למשל, כבש מאוד שומני כזה ולעומת זאת הודו נקבה זה משהו טוב, ובקר צמיגי זה אחד הדברים. אבל תוכי לעומת זאת עוד לא טעמתי.

ילדה, הומור זה אחד הטעמים לחיים. צאי מסרט המסכנות שלך ותביני שיש נכים במצב קשה הרבה יותר משלכם והם סובלים פי 114 יותר מכם ובעוד שאתם מתבכיינים הם פצצה של הומור. אז קחו את עצמכם בידיים ואל תהיו רכרוכיים רק כי כולם פה תומכים מבלי לתת השקפת עולם ריאליסטית.

חח אני מבינה אותך 100% כל מילה אמת לול

כל אחד גדל ומוצא את הטעם לחיים שלו. אם זה אהבה, אם זה המקצוע, אם זה חברים, אם זה לחקור את העולם או כל דבר אחר. אולי אנחנו כבר חיים כמעט 2 עשורים אבל רק עכשיו כשגדלנו התחלנו לחפש את המהות הזאת. את הסיבה. ואנחנו עוד נמצא

הטעם לחיות תמיד.. זה חוזק.
משהו שווה את החיים שלך לדעתך?
אני פה אם תרצי.. תמיד..

שואל השאלה:
תודה אנשים, אבל אני מעדיפה לא להיחשף.:)