44 תשובות
שזה נכון..:)
מרגש
אנונימית
חזק!
אני קמעת התאבדתי וזה מה שיש לך להראות לי!
אני זה אני
המצב שהיא הייתה נמצאת שונה מהמקום שלי ומהמקום של עוד הרבה בנות. זה לא עוזר. התמונה לא עוזרת לשום דבר.
אולי המצב שלה היה די "קל" נקרא לזה, והיא הצליחה להשתחרר ממנו (הכוונה לצאת ממנו) והנה תראי איפה היא היום. לכל אחד יש סיפור שלו, משל עצמו, עם החיים שלו, עם הכאב שלו, לאחד כואב ולאחד פחות כואב.
התגובה שלי לתמונה הזאת-שהיא פשוט מיותרת.
זה לא עוזר להרים את מצב הרוח, בכלל לא. אני לא יודעת מה היא ניסתה להראות פה,"היי תראו, גם שקשה לא צריך לוותר תראו איפה אני היום ובלה בלה.."
משפטים של אנשים שעברו כאלה דברים זה מיותר
לא חושבת שבנאדם צריך לבוא לבנאדם להראות לו את הכאב שהיה לו, ולומר לו "תראה איפה אני היום" זה רק יותר מכאיב בלב.
אני בטוחה שהכוונה שלה טובה אבל לגמריי מיותרת סלחי לי.
שאם הן אומרות את זה לכל העולם לרוב זה בשביל צומי.
מדהים זה נכון
שכיף לראות את זה
אבל מה אם אני הגבר שבדיכאון שצריך לדאוג למשפחה
אנונימי
רק מחזק את דעתי, בני האנוש סביבי לא יהיו מה שיגרום לי לחשוב שהעולם זקוק לי.
זה נשמע סתם מפגר.
עדיין אני אמשיך לפגוע בעצמי.
אנונימית
מתיי תבינו שלהגיד לדכאוניים כל מיני משפטים שטותיים כאלה לא ישנה שום דבר.
שאתה נמצא במצב הזה קשה להסתכל על העתיד.

בגלל זה אני שונא שאנשים בלי בעיות נפשיות מנסים לחנך אותי.
שזה מטופש וסתם מטומטם אה וגם לא מועיל, משפטים כאלה לא יגרמו לי עכשיו להיות מאושרת ומקפצת משמחה, קראתי, סבבה הלאה... זה לא עושה לי ולא משנה בי כלום.
וואו.
דבר ראשון שאני מציע לך הוא ללכת לאכול משהו מתוק ולהתעסק בתחביבים שלך, לכולם יש לפעמים מחשבות לא נעימות כאלה.

בנוסף אני רוצה לציין שחיים בנויים מתקופות של עליות וירידות ( כגוון: לימודים, מעמד חברתי, כלכלה )

זה לא סיבה לחשוב שעולם לא זקוק לך. הרי תחשבי יש לך הורים דואגים, חברים וקרובי משפחה.

את לא לבד!



שאתה קורא לי את המחשבות
אנונימית
שאני בכלל לא מסכימה עם זה, יש אנשים שלא צריכים לחיות בעולם הזה.
הלו הלו קצת רוגע
היא לא שאלה כדי לעצבן
היא באה במטרה טובה
אנונימית רוגע נא לדבר יפה
תשמרי את העצביים לעצמך. יש דרך לדבר ואת צריכה ללמוד לדבר.

מחקו את התגובה לא משנה.
תעשו כמה מינוסים שבא לכם.
לי זה לא עזר.. אני לא יודעת אם משהו יעזור..
אני שונאת את עצמי ואת העולם.. אנחנו במלחמה..
אני שונאת לחיות בעולם כזה.. אני רוצה שתגידו לי למה אני צריכה לחיות בסבל?
למה לכולם טוב ורק לי רע?
וכן, עצוב אבל כולם שונאים אותי, אפילו המשפחה שלי..
אין לי חברים לא משנה מה אני עושה ותאמינו לי שאני עושה הרבה ומעבר..
למה אני פה? במה אני עוזרת? לאף אחד זה לא יפריע אם אתאבד והעלים מהעולם הזה..
לאף אחד.
אני פשוט חרא. כישלון אחד גדול.
^ אם את צריכה עסרה אני פה
עדיין מבואסת
אל תטיפי לי נסיכה הבעתי דעה ולפי מה שזכור לי דווקא השתמשתי בצינזורים הדעה שלי קיצונית? לא חייבת לאהוב
אנונימית
שמחה בשבילה
לי אין סוף טוב חוץ מהעובדה שיגיע הסוף שלי
למה הפנת את זה רק לבנות אבל
זה יפה שזה משהיא מנסה לעשות
אבל לכל 1 יש כאב שונב הכאב שלי ושלה ושל משיהו אחר זה שונה
זה לא בכרח אותו כאב
אז לדעתי מיותר קצת אבל יפה שממסנה לעודד
לי בכלל לא עודד בכלל באמת
יא זה חמוד ממש. לי זה נותן תקווה ללא ספק.
מה יש לכם? היא באה במטרה טובה.
^ מי את שתקבעי פה מי אובחן ומי לא? גם כן מה את מצפה שנעשה עם זה שיש לנו דיכאון קשה? נקפץ ונצהל ולא נפסיק לדבר על כמה שהחיים טובים? ברור שתכתבי דבר כזה, את בטח מהאלה שחושבים שאנשים עם דיכאון סתם עושים את עצמם כדי לקבל צומי. כפרה אם היית צריכה לחיות עם דיכאון לא היית מדברת ככה. "ניסתה לעזור" אבל זה לא עוזר, מה לעשות. אם כבר הפוסט הזה גורם לי לרצות להרביץ לאנשים בריאים נפשית עוד יותר. להגיד לנו "יהיה בסדר" לא פאקינג עוזר
אם באמת היית יודעת מה זה דיכאון גברת היית יודעת שמי שבדיכאון לא בהכרח תמיד בוכה ועצוב לו, זו מחלת נפש.
ויש אנשים שסטיפס די עוזר להם לא להיות בדיכאון הם מדברים פה עם משתמשים ומפתחים חברויות חדשות.
את חושבת שכיף לאנשים להיות בדיכאון? כי אם כן את טועה.
אם זה מה שאת אומרת סימן שאת לא באמת יודעת מה זה סתם שמעת על זה מפה ומשם.
לא כולם מטופלים כי לא כולם משתפים את מודעת לזה?

כמות השטויות שיצאו לך בתגובה אחת זה פשוט מדהים.
אנונימית #2
סתם לידע כללי כל מי שלא מסים עם התמונה וזה גם אני הייתי בדיכאון זה לא הרגשה נעימה מי שלא היה צריך להיות גאון בשביל להבין את זה זה קשה וכואב ולא כל כך נירא שאפשר לעשות מישהו בבור המגעיל הזה חוץ מלבקש עזרה ולחשוב שהכל יהיה טוב אבל לא הרבה חושבים ככה וזה מקשה עליהם כל מי שבדיכאון אתם תצאו מי זה אני מאמין וגם אם אתם רוצים מוזמנים לפרטי
ואוו אנונמית עכשיו קראתי את התגובות שלך כלום לא נכון זה לא נכון דיכאון זה כ ן בעיה נפשית אבל היא נגרמת מהרבה סיבות של חיים אכזריים ובמקופ לעזור או לשתוק את מגיבה בצורה בוטה זה ממש לא נחמד מצדך
לאנונימית את בן אדם מגעיל והדיבור שלך מזוויע! מי לעזאזל את חושבת שאת? את חושבת שלאנשים כיף להיות בדיכאון? את חושבת שאני נהנית מזה? שזה תענוג? זה גיהנום בלי יציאה וזה שאת חושבת שאת יכולה להגיד דברים כאלה בכזאת קלילות גורם לי עוד יותר לשנוא אנשים כמוך ובאופן כללי!
אה וואלה? את חושבת שאת מכירה אותנו? את יודעת מה עברנו בחיים? מי את לעזאזל? מאיפה את יודעת שהחיים שלנו היו "מושלמים"?
מגעיל שיש אנשים כמוך.

אין לי כסף לטפל בעצמי אין כסף לתרופות האלה אין לי כסף לביה"ח ואין לי כסף לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, אז השלמתי עם המצב שלי והבנתי שככה אני אהיה, טוב לך עכשיו?
לא לכולם יש אפשרות לטפל בעצמם כמו שטיפלו באחיך קחי את זה לתשומת ליבך.
הכוונה נחמדה, אבל זה לא עוזר בשיט.
עדיין מרגישה חסרת תועלת לחלוטין
אנונימית
לא אמרנו שחצי מסטיפס בדיכאון ודבר שני סטיפס לא מהווה את חלק משימותיו מכלל האוכלוסיה בעולם. וקשה לי להאמין שרק אחוז 1 בדיכאון.
וגם אם הוא קטין זה לא משנה זה עדיין עולה כסף מה את חושבת שטיפלו סתם בלי תמורה? אמא שלך שילמה יכול להיות שהחזירו לה איזשהו חלק מהסכום אבל לא את כולו.
וגם הרמה שלך לא כזאת גבוהה גברת, את שופטת אנשים שאת לא מכירה ומחליטה שהם המציאו את זה בשביל צומי, כן זה גועל נפש.
אני סיימתי לדבר איתך.
אז ככה אני מאובחנת עיקבית אצל פסיכולוגית פסיכיאטרית ונוטלת תרופות ובמקרה שלי משפטים כגון תסתכלי על העתיד וכאלו? כרגע במצב הזה? (ימים קשים שלי) לא עוזרות בשיט. ואני במיטה ואני אפילו לא בוכה כי אין טעם לבכות ולפעמים אני תוהה אם היה מקום שאפשר למות בו בלי סבל... זה לא צומי! באמת שלא לא בא לי כלום
אנונימית
וואי אנונמית את כל כך הגזמת כאלו
כמה זילזול בתגובה אחת
משבדיכאון קיצר לא יכול לצאת מזה בין רגע כי יש איזה טסקטס שנותן תקווה או מרגש
כאלו למי אכפת?
החיים שלי קשיים החיים שלי נראים ללא יצאה מי את שתשפטי מי את תגידי לי?
איזה חוצפנית!
טוב סליחה אנונימית היציאה עליך לא הייתה במקום, אני פשוט שבעה עד הגרון מהמילה הזאת... צומי... נמאס לי! אנשים פשוט לא קולטים שאני מתעוררת כשישנתי רק שעה, העיניים שלי אדומות ושורפות, אני מרכזת את כל הכוח רק כדי פאקינג להרים את עצמי מהמיטה! הדבר הראשון שאני רואה זה צלקות על הרגליים והידיים שמזכירות לי הכול ואני שואלת פאקינג למה?. כל פעם שאני עוברת ליד מראה אני עוצרת, מסתכלת על עצמי, מקללת את עצמי באלפי קללות, בוכה וממשיכה ללכת, לא מתקרבת בכלל למקרר כי אוכל רק ישאיר אותי חייה... חייה ושמנה, אמא שלי (כביכול אמא) מביאה לי כדורים מחורבנים, כשהיא יוצאת מהחדר אני יורקת אותם, כדי לצאת החוצה אני צריכה את הבגדים הכי עבים וארוכים גם בקיץ... לא בגלל שאני מתביישת בצלקות, בגלל שאני מתביישת בעצמי, בערב אני יושבת בחדר חשוך מחבקת את הברכיים וחושבת איך החיים יוכלו להשתפר... ולא מקבלת תשובה... רק בוכה... מחבקת את עצמי כי אין אף אחד אחר שיחבק ומקבלת צמרמורת מהמחשבה ובוכה כל הלילה ובבוקר נרדמת ומתחילה את אותו מעגל... בין לבין אני בסטיפס, בשביל מה? בשביל לקרוא שכל החיים שלי בכל שאר היום זה ניסיון נואש לצומת לב שאפילו אין לי מושג ממי...
אוקיי
כן נחמד
אני מתארת את עצמי "אימו" כי אני לא חושבת שיש משהו רע בהגדיר את עצמך, זה לא לשייך בכוח! כי מתאימים את ההגדרות לעצמכם! לא את עצמכם להגדרות! ואם היית יודעת מה זה אימו זה לא מילה אחרת ל"וואנבי בדיכאון"! נתחיל בזה שזה סגנון מוזיקה, זה הפך לסצנה כמו הסצנה הגותית, עם לבוש מיוחד, איפור, שיער וסגנון כללי... ו"ילדי אימו" לא בדיכאון! הם דווקא שמחים ואנגטיים, צובעים את השיער בצבעים עליזים ופשוט נהנים להיות מי שהם ולהשתייך
אוקיי, בתור המנהלת של העמוד הזה הייתי חייבת להגיב. אשמח לנסות להסביר את המסר האמיתי והמטרה שרציתי להעביר בפרסום הפוסט הזה-

דיכאון זה אתגר גדול ומסובך שקשה מאוד לצאת ממנו, בעיקר לבד. לכן הרבה פעמים אנשים מקבלים את החוזק והתקווה מגורם חיצוני. זה יכול להיות אדם שחשוב להם, משפחה, אמונה באלוהים, ובין היתר- גם אדם שעבר את מה שהם עברו... מעין מודל לחיקוי... כל אחד ואחת יכולים לעבור אתגרים ולחוות קשיים מכל מיני סוגים שאי אפשר היה לשלב בפוסט אחד, (ומדובר גם בעמוד של משפטים קצרים ולא טקסטים) אז במקום לפרט באיזה קושי האישה נמצאה- זה דיבר על משהו כללי. כדי להראות שגם אם נמצאים עמוק בתוך הייאוש, עדיין יכולה להיות תקווה והחיים יכולים להשתנות. זה לא פשוט להסתכל על העתיד כשנמצאים בתוך הבור, אבל אולי המשפט הזה זה מה שיכל להזיז משהו בלב לאחד מהקוראים? לגרום לו לחשוב אחרת ולתת השראה?
כל אחד מתמודד אחרת עם הקשיים ולא ציפיתי שזה ייעזור לכולם או יפתור את כל הבעיות.. אבל יש כאלו שזה כן עוזר להם. סליחה אם זה גרם למישהו להרגיש רע כי זו ממש לא הייתה הכוונה.. ואשמח לדבר עם כל אחד ואחת שהפוסט הזה הפריע להם. אני יודעת שזה לא פשוט לעבור משבר ולא מספיק להגיד "יהיה בסדר, תנסה לחשוב חיובי". זו לא הייתה המטרה, לא רציתי לזרוק שני משפטים ולתת הרגשה שזה מובן מאליו וקל להמשיך הלאה. כשיש משהו שמפריע לך צריך לחפור עמוק ולהגיע לשורש הבעיה, לנסות לטפל בה וזה דורש הרבה זמן ומאמץ.
אני ממליצה לכולכם להקדיש זמן ולראות את הקישור שבסרטון. אולי לי אין את הזכות לדבר על דיכאון כי לא חוויתי את זה, אבל לאדם שבסרטון יש.. אולי תצליחו לקבל ממנו השראה ולהבין למה רציתי לפרסם את הפוסט הזה.
ערב טוב לכולכם.
למה רק בנות? ):