מה הקטע לצום להתפלל לבקש סליחה מאנשים ומאלוקים ואז יום למחרת להיות אותו בן אדם, לעשות את מה שעשית גם בעבר?

הגיון של דתיים

"רוח דמיונית סלחה לי במקום הבן אדם שבאמת סבל בגללי אז עכשיו הכל בסדר!"

לא כולם כאלה, כשאני מבקשת ביום כיפור סליחה על משהו אני באמת משתדלת לא לחזור על המעשה הזה

אני גם לא מבינה את זה, שאלתי את זה פעם מורה דתייה, היא אמרה מצווה.

יש כאלה שהם באמת חוזרים להיות אותו בן אדם ויש כאלה שמתעצמים מזה ומרגישים "נקיים" יותר ואז נהפכים לבני אדם נחמדים וטובים יותר.

זו הסיבה שהספקתי לצום ולהיות דתי. אני לא רואה בכך היגיון