היי אנשים, שמתי לב שהרבה אומרים שהם בדיכאון וזה מוזר כי אף אחד לא איבחן אותם עם דיכאון, דיכאון זה משהו מאובחן שאפשר לאבחן אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, מי חושב כמוני?

אוי מחשב נחמדה

אני חושב שדיכאון זה כזה קטע שמתי שקורה משהו מבאס ברמות כמו פרידו או משהו דומה, את נכנסת לדיכי כזה שקשה לצאת ממנו אבל לא נראה לי שזה קשור לפסיכיאטר

שואל השאלה:
אבל דיכאון זה משהו שמאבחנים כלומר לא כל אחד שחושב שהוא בדיכאון הוא בדיכאון
יש לזה תסמינים בדיוק כמו אצל כל מחלה מאובחנת אחרת.

שואל השאלה:
אז למה הוא/היא לא יכול/ה להגיד שהיא מדוכא פשוט
בדיכאון ומדוכא זה שונה.

מצד אחד את צודקת, מצד שני לפעמיים לא צריך אבחנה בשביל זה.. מספיק להבין שמשהו לא בסדר איתך, לפתוח את האינטרנט וקצת לחקור.
אני הייתי בדיכאון שנתיים, בכיתי כל יום, הרגשתי ריקנות עצומה, היו לי מחשבות (את יודעת איזה).. הורדתי כמעט 20 קילו כי פשוט לא מצאתי כבר עניין באוכל, שום דבר לא עניין אותי, כל התסמינים שהיו כתובים שם העידו באופן חלק וברור שיש לי דיכאון וחרדה חברתית בינונית-קשה.
אותי אישית מעצבן שמישהו אומר שיש לו דיכאון כשתקופה לא נעימה עוברת עליו. אני הייתי בתוך זה וכרגע עדיין נלמת בשביל לא להיכנס לבועה הזאת שוב.

שואל השאלה:
אאבל זה בדיוק כמו להגיד שיש לי סכיזופרניה כי אני שמעתי משהו זז
זה משהו מאובחן ולא כל מי שחושב שיש לו את זה, יש לו את זה

סכיזופרניה זה לגמרי שונה, אי אפשר להשוות בין שני מחלות/הפרעות נפש שונות.

שואל השאלה:
דיכאון זה בדיוק כמו מחלה
מחלה זה משהו שצריך לאבחן
למחלה יש תסמינים

אני יודעת שדיכאון זאת מחלה, בדיוק כמו שסכיזופרניה היא הפרעה.
מסכימה ששתיהן צריכות אבחון ע"י פסיכיאטר, אבל יש מקרים מסוימים שהם פשוט ברורים מידי בשביל לא לדעת. ההבדל הראשי בין דכאון לתקופה רעה היא ההרגשה, בדיכאון את לא בהכרח מרגישה עצב.. את מרגישה ריקנות, זאת הבעיה הראשית.
אני לא הלכתי לפסיכיאטר/מאבחן מהסיבה שהתביישתי יותר מידי להודות בזה שמשהו לא בסדר איתי ואני צריכה עזרה, עכשיו אני לגמרי מתחרטת על זה. זה הגיע למצב שאבא שלי רצה לשלוח אותי לפסיכולוג בכוח ולהעביר אותי בית ספר, ואני כמובן אמרתי שהכל בסדר.
לפעמיים פשוט רואים את זה.