7 תשובות
יש סיבה מיוחדת שאתה מרגיש ככה?
להחליט על מטרה שחשובה לך וללכת עליה.
עוד 15 שנה מהיום, איפה היית רוצה להיות? איפה רואה את עצמך? עם מי?
גם אני הייתי במקום הזה. החלטתי שיש לי משהו בחיים שאני רוצה להשקיע בו (זוגיות) וזה נתן לי כיוון...
אבל זה יכול להיות קריירה, תחביב, לימודים, חלום וכו'. וסביב המטרה הזאת/ המטרות האלו בונים את החיים.
לגבי תחושה שהכל אבוד, צריך ללמוד לאהוב את עצמך, לנהל אורח חיים בריא וסליחה שאני קשוח (tough love..), אבל גם לקחת אחריות במובן של להבין שאם לא תעזור לעצמך, אף אחד לא יעזור לך. אנחנו חייבים להיות חברים טובים של עצמנו.
למצוא את הפעילות, המקומות, האנשים והמחשבות שנותנים לך אנרגיות, לפנות אליהם יותר ולהתחיל להתרחק מאלה ששואבים אנרגיה.
שואל השאלה:
החיים שלי מאוד קשים... אין לי בית לגור בו.. אין לי משפחה... אין לי חום ואהבה... מצב כלכלי לא טוב... אין זוגיות.. פשוט כלום...

חיים לא טובים... מחפש איזושהי תקווה, אמונה... משהו להישען עליו
שואל השאלה:
אין לי מטרות בחיים
לא מעוניין בלעבוד, ללמוד או להכיר ידידות או חברים...

אני חושב שהחיים הם חסרי פואנטה ומיותרים... אין לי בשביל מה לקום בבוקר ואני לא אוהב כלום...

גם אין לי כישרון בכלום
הדבר שאדם נשען עליו ברגעים כאלו זה תקווה ורצון שיהיה טוב יותר, אמונה בעצמך שאם אתה רוצה לשנות משהו אז תשנה
אם אין לך רצון לשנות אז תשאר במצב הזה, זה נטייה להרגיש קורבן ולהשאר באזור הנוח להגדיר את עצמך שאין לך ואין לך.. יש הרבה כאלו בלי משפחה, בלי בטחון עצמי אבל הם עם רצון לשנות אז הם עושים צעדים שכל יום זה התמודדות אבל עצם זה שהם נעים אז כבר הנה עשו התקדמות כלשהי והם לא באותו מצב.
להגיד הכל אבוד זה להרים ידיים, לתלות את האושר שלך בידידות או בזוגיות - אם אין אז זה אסון אז זהו ממש לא.
האושר לא בא מגורמים חיצוניים או דברים שמשתנים אושר זה משהו שאתה מחליט עליו
אתה יותר פיקח ממה שאתה חושב ויש לך מודעות עצמית חסר רק מוטיבציה
הכי קל להשאר באזור הנוחות ולהגיד אין סיכוי, אין מצב אני ככה ואני ככה...
מכיר את זה אבל עד שלא תעשה את הסוויץ ותבין שכדי לצאת מזה אני צריך לעשות דברים כי שום דבר לא ישתנה לבד אז זה יהיה המצב
ללכת לרווחה ללכת לעמותות שיעזרו לך לבית ולסיוע
לעשות פעולות יומיות קטנות, להציב לך מטרות ואין דבר כזה שאין לך מטרה כי אני יודע שאתה שאלת רק לפני כמה ימים על לימודים וגם לפני. יש לך מטרות תרשום על דף
תרשום מה לעשות כדי להגשים ברמה יומיומית ואם תחליט שזה תכנית מחייבת אתה תעשה אותה מאה אחוז כי היא מחייבת
הרחמים עצמיים לא מקדמים
אני מצטער על הבוטות אבל אני חש לכאבך ואני מכיר את המצב ואני אומר לך תתחיל לנוע ולקחת את עצמך בידיים
הייתי שמח לשמוע שאתה מתקדם סופסוף למענך אתה צעיר יש לך כוחות יותר ממה שאתה חושב
בהצלחה
אנונימי
גם אני אתאיסטית אז אין את המקום של האמונה להישען עליו לפני כמה זמן סבתא שלי נפטרה וזה פשוט נתן לי פרופורציות לחיים אני כבר לא נפגעת מדברים קטנים וזה מביא לי מוטיבציה לחיות את הרגע ולנצל את החיים ולעשות רק דברים שעושים לי טוב כי בסוף כולנו מתים אז כדאי להנות מהחיים ולא להיות בדיכאון
מקווה שעזרתי
בת 17
ידידי,
זה ברור לך שזה מצריך ממך מאמץ ואפילו שינוי קטן כדי שמשהו יעבוד
אותך מה שמכשיל זה המחשבות השליליות, ההסתכלות השלילית ביותר על החיים, חוסר עשייה!,
ואירועים קשים שחוית על בשרך במהלך חייך
מה שאתה צריך לעשות זה שיהיה לך רצון ולרצות להשתנות
להיות ממוקד על דרך מסוימת וללכת בה (ולא כל יומיים לשנות כיוון)
מה שצריך לדחוף אותך קדימה זו העובדה שכל יום שעובר אינו חוזר ולקחת אחראיות מלאה על חייך
לשמוע גם על אחרים שעברו מה שאתה עברת ולמרות הכל "שיחקו אותה"
להציב לעצמך מטרה/חלום ולעוט עליו
emf שיטה נפלאה שתעזור לך להשתחרר ממטענים רגשיים
בשילוב עם פרחי באך בהתאמה אישית זה יהיה לך מושלם

בהצלחה אח יקר שלי
באותו הנושא: