אנשים שלא מאמינים באלוהים וספקנים למיניהם - אתם מתביישים לומר לאנשים בסביבתכם שאתם לא מאמינים?

ממש לא
אין לי במה להתבייש כמו שאין לי במה להתגאות

לא.

חח לא

שואל השאלה:
אתם הייתם חילונים לפני? אם כן אז התגובות לא מפתיעות

שואל השאלה:
tal peled

לא התכוונתי בלבוא בהצהרה "שלום אני אתאיסט גאה מה שלומכם?"
התכוונתי שאם סתם שואלים אותך אם אתם מאמינים ושומרים כשרות ומה אתם חושבים על נושאים שקשורים לכך.

אין קשר בין לא להאמין לבין לשמור כשרות תכלס, זה לא בהכרח בא אחד על גבי השני.
ולשאלה השניה ששאלת, כן, למרות שאני לא מבינה מה הקשר.
מי שבא ממשפחה דתייה לא יכול להחליט פתאום שהוא לא מאמין יותר?

אני לא מתביישת בזה, להפך אני מתגאה.
אבל אני לא מספרת להורים הדתיים ולאנשים בבית ספר הדתי כי אני יודעת שהם לא יקבלו את זה.
לחברות נגיד כן סיפרתי.

שואל השאלה:
live
את מדברת על נושא שלא קשר, תראי לי בדיוק איפה כתבתי שזה לא לגיטימי אנשים שהגיעו מבית דתי והפכו לאתאיסטים -_-
התכוונתי שלאנשים חילונים מן הסתם יהיה הרבה יותר קל לדבר על זה ולהרגיש פתוחים בנושא הזה מאשר לדתל"שים.
ובטח שיש קשר בין כשרות לאמונה.

לא אמרתי שרשמת את זה, שאלתי כי רציתי להבין מה היתה הכוונה שלך.
ואני לא מסכימה איתך לגבי עניין הפתיחות, זה לא קשור למאיפה באת, זה קשור לאיך בני המשפחה שלך מקבלים את זה.
בכל מקרה, ערב טוב.

שואל השאלה:
את יכולה לא להסכים איתי.. לא אכפת לי.
ואני חושב שאת בהחלט טועה.
לאדם שגדל בבית חילוני יהיה לו *הרבה* יותר קל לדבר על הנושא הזה מאשר לאדם שגדל בבית חרדי/דתי.
אבל את חילוניה מטבעך אז לא תוכלי להבין.. בכל מקרה ערב טוב ^~^

מסכימה עם שואל השאלה. אני באה מבית דתי ואני עדיין לא יכולה לספר לכולם. רק לאנשים חילונים שאני מכירה.

אם שואלים אותי אין לי בעיה לענות
ובאתי מבית חילוני אפשר להגיד
אבא שלי נוצרי וכמעט ולא עושה משהו שקשור לדת,
ואמא שלי אתאיסטית.
אף פעם בעצם לא הייתה קרובה לדת, כשהייתי קטנה אהבתי שאבא מספר לי סיפורים וזה אבל כשגדלתי הבנתי שאני לא מאמינה.

לא. כולם יודעים שאני אטאיסטית.

לא, אין לי שום סיבה להתבייש בזה.

ממש לא אני אפילו גאה בזה כי אני אשכרה מבין את החיי