אני פשוט מיואשת ומאוכזבת, לא מפסיקה לבכות כבר שעתיים

אמא שלי פשוט מגעילה אותי, איך שהיא מתנהגת אלי לפעמים זה פשוט נוראי. שנה שעברה בבית ספר היו לי הרבה בעיות עם המורים ולא היה לי כיף שם וביקשתי מאמא שלי לעבור בית ספר והיא חירטתה לי שלא לעזוב ברגל שמאל ולסיים את השנה בטוב. וזה מה שעשיתי ובסוף השנה כבר לא היה מקום בבית ספר שרציתי כי עד שהצלחתי לשכנע אותה ללכת לשם לא היה לי מקום. ובסוף נשארתי בבית ספר שלי והעבירו אותי כיתה וממש נוראי לי בכיתה החדשה אני שונאת אותה. יש לי חברים והכל בסדר עם המורים אבל אני פשוט שונאת את המקום הזה. והיום אמרתי לאמא שתי לרשום אותי לבית ספר שרציתי שנה שעברה ולא היה מקום וכאילו הכל התחיל מההתחלה, הבכי והדמעות וכל השיכנועים שהייתי צריכה לעשות.
נמאס לי כבר שכל פעם שאני אומרת לה שרע לי שם היא אומרת- תעשי שיהיה לך טוב
הנה! עובדה שנשארתי עוד שנה בבית ספר והכל בסדר ואין בעיות עם המורים אבל לא טוב לי שם! ניסיתי להגיד לה הכל והיא רק מתנגדת ואני פשוט מיואשת ומאוכזבת ממנה, דווקא ממנה הייתי מצפה שתעשה לי טוב והיא לא מבינה שאני כבר חצי שנה בדיכאון ואני צריכה ללכת למקום אחר. ואני לא יכולה להגיד לה שאני בדיכאון כי אחר כך היא תשתמש בזה נגדי ותשפיל אותי למרות שקשה לי להגיד שאני בדיכאון וזה לא פשוט לילדה להגיד את זה