3 תשובות
הבעיה העיקרית עם הפירות היא הגלעין שלהם, שמכיל חומר רעיל בשם ציאניד. בעוד ש החומר הטבעי אמיגדלין הוא גליקוזיד ציאנוגני, כלומר "יוצר ציאניד". הקיים בהרבה סוגי מזון.
לדוגמא, שורש המאכל הנפוץ קסבה מכיל שני גליקוזידים צינאנוגנים ואם לא מטפלים נכון בשורש לפני אכילתו הוא יכול לגרום להרעלת ציאניד חריפה. אמיגדלין נמצא בגלעיני משמש, תפוח, אפרסק ודובדבן. כמו כן בשקדים מרים.
בכמויות קטנות הגוף מצליח לפנות את הציאניד ללא כל סימן, אך בכמויות גדולות עלולה להתפתח הרעלה שיכולה אף להסתיים במוות. אבל לא לחשוש, בני אדם יודעים שלא אוכלים את הגלעין יחד עם הפרי, זה אפס נזק, אם לא אוכלים אותם
לדוגמא, שורש המאכל הנפוץ קסבה מכיל שני גליקוזידים צינאנוגנים ואם לא מטפלים נכון בשורש לפני אכילתו הוא יכול לגרום להרעלת ציאניד חריפה. אמיגדלין נמצא בגלעיני משמש, תפוח, אפרסק ודובדבן. כמו כן בשקדים מרים.
בכמויות קטנות הגוף מצליח לפנות את הציאניד ללא כל סימן, אך בכמויות גדולות עלולה להתפתח הרעלה שיכולה אף להסתיים במוות. אבל לא לחשוש, בני אדם יודעים שלא אוכלים את הגלעין יחד עם הפרי, זה אפס נזק, אם לא אוכלים אותם
ככה אומרים שבכמות קטנה
-האמת גרעיני תפוח חמוץ זה טעים יש לזה טעם של שקדים טריים.
-האמת גרעיני תפוח חמוץ זה טעים יש לזה טעם של שקדים טריים.
אנונימי
בקצרה, אתה צריך לאכול טון כדי שאולי תגבל הרעלה.
בקליפת שקד יש וותר ציאניד ואכן הציאניד מופק מנה.
אין סיכוי שתאכל כמות שתספיק להרעלה.
בקליפת שקד יש וותר ציאניד ואכן הציאניד מופק מנה.
אין סיכוי שתאכל כמות שתספיק להרעלה.
באותו הנושא: