מרגיש שאין לי מטרה, סיבה לחיים.

גם אני בדיוק באותו מצב כמו שלך..
גם אני אובדת עצות בעניין הזה. להגיד לך מה אני מנסה לעשות?
אני מנסה לעשות רק דברים שאני אוהבת לעשות, לצחוק עם חברות,
ופשוט להיות שמחה. אולי תנסה להיות יותר חיובי?

שואל השאלה:
לא חושב שזה העניין פה, אני עושה את כל הדברים האלו הריקנות הזאת נפשית ולא פיזית. תודה בכל זאת.

יודעת שזה נשמע הכי לא קשור ומפגר ומטיף אבל שמעתי על הרבה מקרים כאלה וכשהם התחילו לספק את הנפש שלהם. זה עבר ברגע. תתענין קצת יותר בדת. בקטנה, תראה שזה עוזר. בהצלחה

אני אגיד לך את האמת, אפשר למצוא את. תחושת השייכות וההגשמה העצמית הזו גם בדברים קטנים יחסית.
אפשר להתנדב ואפשר כל מיני דברים.
אצלי למשל זה היה ככה הרבה זמן והצטרפתי לקבוצת כושר קרבי וזה מילא אצלי את החלל הזה ובמקום הזה יש לי תחושת שייכות ותחושה שאני נותן את כל כולי.
תמצא את המקום שלך :)

אני ממש מזדהה איתך. ואני מבינה שלעשות את הדברים שהם הציעו לא עוזר, כי זה לא סתם "אני עצוב אבל אני אלך לראות טלויזיה או להכריח את עצמי לחייך ואני אהיה שמח יותר" זה יותר תחושה של ריקנות כמו שאמרת וזה שונה לחלוטין.
יכול להיות שמה שאתה מרגיש נובע מתוך דיכאון, אני ממליצה לך ללכת לפסיכולוג ולקבל איבחון ואז להחליט אם ללכת במסלול של תרופות או טיפול פסיכולוגי או שניהם.