נמאס כבר לחיות בטלנובלה נמאס! מרגישה כולכך הרבה רגשות והבלבול הזה מחרפן!

אני מרגישה כמוך בול.. אני חיה בעולם מאוד לא קל. אשמח לפרוק לך דמת גם ולעזור לך. מה קרה?

אני לגמרה מבין אותך.. בשנה שעברה הרגשתי בדיוק ככה וחשבתי שאני בלגןאחד גדול ושאי אפשר לצאת מזה. הרגשתי שכל הזמן רוקים רק דברים רעים ושאני לא מסוגל לעמוד בהם ולא ראיתי שום אפשרות שמשהו טוב יקרה לי.. אבל התקופה הזו נגמרה. עכשיו אני מרגיש יותר טוב, ואני יותר אופטימי לגבי העתיד.. תקופות כאלה קורות לחלק מהאנשים.. ומה שצריך בשביל לצאת מהם זה להאמין שאפשר לצאת, למצוא את הבן אדם שיעזור לך, ולתת לו.. זה יכול להיות כל אחד.. לא בהחרך בגיל שלך.. אני בטוח שאת תוכלי להרגיש יותר טוב.. ועד אז, עז אז את יכולה לספר למישהו חשוב איך את מרגישה.. הוא ינסה לעזור לך, תתני לו.. תנסי לראות את הטוב שהוא מנסה להראות לך, ובאופן כללי את הטוב שיש בכל מקום.. כל מקום הוא יפה וכל דבר הוא לטובה, רק צריך להבין את זה.. (:

שואל השאלה:
אנונימי, שנה שעברה הייתה השנה הכי קשה לי מבחינה נפשית אז אני גם כמוך...
עברתי אותה ויצאתי מימנה למרות שחשבתי שבחיים זה לא יקרה. אני מאוד אופטימית ואני יודעת שזה רק תקופה אבל אין לי כוח יותר לפתור דברים ולנסות לקוות אני נמצאת כזה בבילבול ריגשי נפשי הכלל אין לי מושג מה הצעדים שעליי לעשות מרוב הבילבול ומפחדת לטעות ולהיפגע יותר.
יש לי למי לפנות אבל קשה מאוק להבין אותי. כי קשה לי להסביר את הבילבול הזה שמשתלט עלי ממש המון מחשבות ובתוכן עוד מחשבות ובתוכן עוד נושאי מחשבות ולהן עוד.. וזה לא מפסיק ואין לי כוח יותר לחשוב, להרגיש

אני אותו הדבר כמוך, כל כך מבינה את ההרגשה...::

אני ממש מבין אותך.. התחושה הזו שיש יותר מדי מחשבות ואין מושג איך להוציא אותן החוצה.. המחשבות האלה הן לא מילים.. הן רגשות.. אני לא יודע איך להתמודד עם זה.. אבל אני יודע שחיבוק תמיד עוזר.. לא סתם חיבוק.. זה צריך להיות חיבוק של לפחות 20 שניות, ועדיף שהוא יהיה עם מישהו שחשוב לך.. חיבוק כזה באמת (מבחינה ביולוגית) גורם לתחושה טובה וחמימה..

שואל השאלה:
אנונימי כולכך נכון, בול... ותמיד אני חושבת על החיבוק הזה עם בן אדם שחשוב לי...

אני מקווה שתימצאי אותו.. עוד דרך ממש טובה להרגיש טוב עם עצמך ולהנות היא לעזור לאנשים.. אני אומר מניסיון, וגם מיידע (ביולוגיה..) שזה יגרום לך להרגיש טוב..

שואל השאלה:
חח כן אני מודעת גם לזה ולא מפסיקה לעזור. זה משהו שטמון בי, אחת התכונות הבולטות שלי... אני מאלה שלא מראות חולשה כולכך ויותר מראות חוזקה כדי להוות דוגמא לאלה שמתקשים, כך אוכל להועיל להם יותר.
וכן... אני כזאת שאכפת לה יותא מאחרים שלא יפגעו קודם להושיט להם עזרה אחרכל אני כי אני יודעת שאני אסתדר כבר, אני סומכת על עצמי. אבל עליהם אני לא יודעת ובגלל זה אני תמיד אוהבת לעזור ולהרים אחרים מהקרשים...

זו תכונה ממש טובה.. המון בהצלחה בהמשך!

שואל השאלה:
תודה! גם לך!