שאלה לאתאיסטים שאוהבים *להתגרות באנשים המאמינים*

לנסות לפתוח להם את העיניים ושיבינו שמה שהם עושים זה שטות

שואל השאלה:
מה אכפת לך מה אני עושה ובמה אני מאמינה? זה עניינך? בא לי להאמין באוגר שלי ולהתפלל אליו 6 פעמים ביום. מה אכפת לך?

אני לא חושבת שאת מבינה כמה כיף זה

אל תתייחסי אליהם, אנחנו יודעים שאלוהים קיים :)

שואל השאלה:
אה כאילו זה הקטע? נטו לעצבן?

את לא צריכה לתת לזה כל כך הרבה משמעות, הילדים שעושים את זה בכלל לא מבינים מה זו דת או מה זה לתת כבוד בסיסי לאדם. תמיד יהיו בני אדם שמשהו לא יעבוד להם בראש, תהיי יותר טובה מזה ותתעלמי, הרי את שלמה עם אמונתך- תניחי להם להיות עד כמה חסרי בורג שבא להם.

זה די מובן, אחרי שמאמינים לא מכבדים אתאיסטים בשי* זה מובן.
כאילו, את מצפה שרק צד אחד יכבד?
לא חושבת שזה יקרה...

יש כ"כ הרבה כפייה דתית, על אנשים שהם חילונים ואין להם הרבה דברים זמינים בגלל מסורתיים / דתיים... זה ממש לא מכבד, הרבה יותר לא מכבד מלהגיד "יהו*" (צנזרתי בשבילך) או סתם להגיד שהוא לא קיים.

כשהכפייה הדתית תרד... ככה גם אתאיסטים יכבדו יותר.

וואלה אני מצטרפת לשאלה...
זה נטו בשביל לעצבן, זה פשוט אנשים שאין להם חיים אז הם מציקים לאנשים על דברים שחשובים להם..
אין להם כבוד בסיסי לאנשים וזהו

כי למה לך מותר להאמין באלוהים ולהביע את דעתך שאת אומרת בעזרת השם ולנו אסור להגיד שהוא לא קיים?
איפה חופש הביטוי כאן?

חחח "הוא לא קיים" זה בדיוק כמו להגיד
"הוא קיים כי אני מרגיש שהוא קיים" אז דיי לנסות ליצור ריב

אני אתאיסטית.
את באמת לא צריכה להתייחס הם סתם מעצבנים פשוט תתעלמי טוב לך באמונה שלך יופי. תמיד יש אנשים שיכפו עליך את שלהם.

לאנשים שהגיבו כאן, מה הבעיה לתת לה להגיד "בעזרת השם" היא לא שאלה את דעתכם נכון? אז אל תגיבו. אף אחד לא אוסר ממכם להסביר את עמדתכם.
אבל בואו נודה זה נטו בשביל לעצבן אותה.

מה זה נותן לי?
זה נותן לי לשאול שאלה אחרת. שאלה כמו...
"שאלה למאמינים שאוהבים *להתגרות באנשים הלא מאמינים* (אומרת מראש שהשאלה היא ספציפית לאלה שאוהבים להתגרות ולא לכולם)
והשאלה היא. מה זה עוזר לכם להתגרות? מה זה עוזר לכם כל פעם שאני אומרת בעזרת המדע להגיד "אלוהים ישמור"? מה הבעיה שלכם לתת לי לא להאמין בשקט כמו שאני נותן לכם להאמין ומכבד את זה? שאלה רצינית. מה זה נותן לכם לנסות לעצבן ולזלזל ככה?"

ועכשיו ברצינות.
2 דברים.

א. אני מאוד מקווה שאת מודעת ומכירה בהבדל בין *לכבד אדם* לבין *לכבד אמונה של אדם*
כי אם לא. - זה כבר סיבה "לעצבן ולזלזל"

ב. אני מוצא את זה אירוני שאת אומרת "מה הבעיה שלכם לתת לי להאמין בשקט כמו שאני נותנת לכם לא להאמיו ומכבדת את זה"
בזמן שאת חייה במדינה עם כפייה דתית.
אני מוכן לתת לך את המילה שלי. שברגע שיהיה בישראל הפרדה מלאה בין דת ומדינה. כמות הפעמים שזה קורה תצנח משמעותית.
ומראש. כן. יש כפייה דתית. כל חוק שנוצר במדינה בהפשעת הדת שלא היה נוצר ללא השפעת הדת. הגדרתית. זה כפייה דתית.
ואם את מתעקשת לפתוח דיון על כפייה דתית. תשלחי הודעה פרטית. ותקבלי קישור לדיסקורד.

מי אמר שאנחנו מתגרים... אנחנו אומרים את דעתנו

כן יש כאלה מה זה מגעילים בפסח כותבים לי אכלתי לחם עם גבינה ובייקון
וכאילו מה למה אתה עושה את זה הפרעתי לך? לא אז למה להציק אני לא אוכלת לא כשר אף פעם וכמובן שלא לחם בפסח, למה סתם לעצבן?
לא מכלילה אבל יש כאלה שהם לא מתחשבים בכלל באחרים

חחח סתם אתאיסטים ממורמרים מה את מתייחסת אליהם

כל כך לא מבינה אותם..
ביום כיפור הזה ישבו חבורה של ילדים בכיכר המרכזית בעיר שלי ופשוט אכלו חטיפים וכריכים, שתו, שמו שירים. מה לא עשו.
זלזול מדרגה ראשונה פשוט גועל נפש

ממתי להגיד "הוא לא קיים" נחשב להתגרות?
רק אומרים את דעתנו ואתם לא צריכים לדחוף תאף לכל מקום.
-מאמינים מה עוזר לכם להתגרות ולהגיד שאלוהים הוא קיים?
פח בשביל מה להתגרותxd

מסכימה איתך לגמרי.
הפיל- מישהו אמר שכל המאמינים בסדר עם זה שיש כפייה דתית בארץ? אני מאמינה ולא דתייה, לי אישית מפריע למשל שבשכונות חרדיות הם מתנהגים איך שבא לכם וחושבים שהם יכולים להחליט לחילונים איך להתלבש. אבל, לדעתי זה בסדר שהחנויות סגורות בשבת וש"לומדים תנך בבתי ספר" (למרות שזה בכלל לא כפייה דתית לדעתי פשוט רוב האתאיסטים מחשיבים את זה ככפייה דתית). יש עוד הרבה מדינות שביום קודש שלהם הכל סגור- אז למה אתם מתבכיינים? וחוץ מזה שיש כמה מקומות פתוחים ויום אחד בלי חנויות לא יהרוג אתכם, יש מקומות אחרים לבלות בהם גם בשבת. ואני חילונייה בעצמי.
אותם אתאיסטים שמתגרים הם כל כך פתטים, כי הרי אף אחד לא יודע בוודאות אם אלוהים קיים או לא אז על מה בדיוק אתם מתווכחים?

תודה לאל אני אתאיסטית להגיד שהוא לא קיים זה לא התגרות. זאת הדעה שלך.
מדברים כאן על אלה שמטיפים מוסר. ירדו עליך ועל האמונה שלך, יגידו שזאת שטות, שכל המאמינים חסרי השכלה, בלי דת העולם היה נראה טוב יותר.
כאלה.
וכמו שאני אמרתי, שבכוונה אתאיסטים אוכלים ושותים שכל העיר בצום. זאת התגרות

על מה בדיוק מאמינים מתווכחים על זה שאלוהים קיים?
וברגע שמכריחים אותי לעשות משהו בקשר לדת זה נחשב לכפייה דתית כי כופים עלי משהו.
מה זה קשור בכוונה? הם פשוט רוצים להנות, אסור?

חחח חחח הפיל חנקת

וואי הם צריכים ללמוד לסתום את הפה
ושאם לא טוב להם שיעברו מדינה כי זו מדינת קודש חברים
עלק " תוכיחו שהוא קיים "
תוכיחו שלא!
כל התודה לאל אני אתאיסט
תודה לאל אני אתאיסטית
זה התגרות
ברוך השם אני אתאיסט
ה-ת-ג-ר-ו-ת

הנה הוחכה שלא -
1. אין הוחכות
2. אין תצלום
3. השואה

זאת לא התגרות.
כמו שיש כאן שחקנים שקוראים להם הילדה של ה' אז גם יש כאלו של תודה לאל שאני אתאיסט, אתם גאים בזה שאתם מאמינים, אנחנו בזה שאנחנו אתאיסטים, למה מותר לכם ולנו לא?

אולי שחכתם כמה דברים
בלי הרוע לעולם לא היינו מבדילים בטוב
יש סיפור כזה שה' לקח איתו צדיק למסע, ואמר לו שאם הוא ישאל שאלה, הוא יחזור הביתה.
אז הם הלכו.
והם הגיעו לדמות, הדמות לא התעורר מוקדם, ואיחר לעבודה.
אז הצדיק רצה לשאול למה, אך הוא לא שאל.
ואחר כך הם הלכו לבית כנסת, ושכולם היו מתנשאים, וה' בירך אותם בחוכמה, והתגאות.
הצדיק רצה לשאול למה אך התאפק.
ואז הם הלכו לבית האחרון ששם היה איש זקן (עני) שפרנסתו הייתה חלב.
ה' הרג את הפרה.
הצדיק לא התאפק ושאל: למה? למה לא הערת את האיש בבוקר מוקדם?
למה בירכת את המתנשאים בחוכמה וגאווה?
ולמה הרגת את הפרנסה של האיש הזקן והבודד הזה?
אז ה' אמר לו:
לא הערתי אותו, בגלל שבדיוק בזמן שהוא היה אמור לקום, נסע נהג שיכור בלי לשים לב והיה הורג אותו
ואת המתנשאים בירכתי בחוכמה וגאווה בגלל שאחר כך הם יריבו מי יהיה הרב של הבית כנסת.
והרגתי את הפרנסה של האיש הזקן, והוא עכשיו מצא עבודה טובה יותר, שתאפשר לו לקנות יותר ממה שהוא צריך.

מסקנה= הכל לטובה
אם לא הייתה השואה, לא הייתה את הארץ שלנו.
הקטע אצל האתאיסטים שאתם לא רואים את הטוב שבדבר..
כי אם לא היה רע, אז איך היינו רואים את הטוב?
איך היינו מבדילים?
כל הזמן היינו רק מתלוננים ומתלוננים על זה שאין לנו את זה ואין את זה ובלה בלה בלה

דבר ראשון, להגיד אלוהים לא קיים זו לא התגרות. כמו שלכם מותר להגיד אלוהים קיים לנו מותר להגיד שלא. כל אחד מאמין במה שהוא רוצה לא? או שרק לכם יש זכות דיבור...?

וכמו שכבר אמרו מעליי, ביום שיתנו לנו לחיות פה בשקט בלי כפייה דתית *ויש כפייה דתית* אז אנחנו נפסיק "להתגרות" בכם. אל תגידי אנחנו מכבדים אתכם תכבדו אותנו כי אתם לא! וגם המדינה לא!

"מה זה עוזר לכם כל פעם שאני אומרת בעזרת השם להגיד "הוא לא קיים"?"
מה זה עוזר לך להגיד היום אכלתי שניצל? אני אוהבת להביע את דעתי ולהתווכח על נושאים שחשובים לי ולנסות להשפיע על אנשים. זכותי לא?

"בא לי להאמין באוגר שלי ולהתפלל אליו 6 פעמים ביום. מה אכפת לך?"
לא אכפת לי. אבל ביום שאני אצטרך ללמוד על האוגר הקדוש בבית ספר ואסור לי לנסוע בשבת כי האוגר שלך לא מסכים פה הבעיה... ויש לי את הזכות המלאה להגיד לך שהאוגר שלך הוא סתם אוגר. זה אותו הדבר.

"כן יש כאלה מה זה מגעילים בפסח כותבים לי אכלתי לחם עם גבינה ובייקון"
הם אכלו גבינה ובייקון! איזה מגעילים! מה אכפת לך? כאילו ברצינות זה שאתה מאמין שאסור לאכול גבינה ובייקון אומר שגם לאחרים אסור? וגם למה זה פוגע? זה בסהכ אוכל.

"ביום כיפור הזה ישבו חבורה של ילדים בכיכר המרכזית בעיר שלי ופשוט אכלו חטיפים וכריכים, שתו, שמו שירים. מה לא עשו."
שוב, זה שלך אסור לאכול ולשתות לא אומר שגם לאחרים. זכותם לאכול ולשתות לא כולם מאמינים במה שאת מאמינה ואף אחד לא חייב לשנות את אורח החיים שלו בגללך.

יובי- להגיד ברוך השם אני אתאיסטית זו לא התגרות. תקשיבו, ההגדרה של כולכם ל"התגרות" ממש מוזרה... אף אחד לא פגע בכם/ העליב אתכם/ הכריח אתכם לעשות משהו/ זלזל בכם. במקרה הכי "גרוע" אנחנו מביעים את דעתינו ומפקפקים באמונה שלכם וזו זכותנו.

השואה לא הייתה לטובה היא הייתה לקעה.
אם אלוהים כל יכול הוא היה מוצא לנו דרך קלה יותר להשיג מדינה.

"שוב, זה שלך אסור לאכול ולשתות לא אומר שגם לאחרים. זכותם לאכול ולשתות לא כולם מאמינים במה שאת מאמינה ואף אחד לא חייב לשנות את אורח החיים שלו בגללך."
מי אוכל בחיי היום יום שלו בכיכר הראשית? בואי תהיי את בצום 28 בלי לאכול ואני אבוא לך עם כל האוכל שאת אוהבת ואוכל לך מול הפרצוף. לא התגרות?
מילא היו יושבים באיזה ספסל בפארק.. אם הם עד כדי כך רוצים לעצבן וקשה להם לאכול בבית לא באמצע שכולם עוברים שם.
לא עושים דברים כאלה.

"אם לא הייתה השואה, לא הייתה את הארץ שלנו. "
אוקיי, אז היהודים צריכים מדינה, בואו נהרוג 6 מיליון מהם (ביניהם ילדים ותינוקות) ואז אחרי כמה שנים תהיה להם מדינה! כמה חכם האלוהים הזה.

"מי אוכל בחיי היום יום שלו בכיכר הראשית?"
תתפלאי. יש אנשים שבא להם לאכול בכיכר הראשית וזו עדיין זכותם. אף אחד לא דחף לך אוכל לפה. זה שאת צמה לא אומר שהם צריכים להסתתר כדי לאכול עם חברים שלהם. ובכלל, הם לא צריכים לעשות כלום. את יכולה לצום, הם יכולים לאכול. נגמר הסיפור.

"בואי תהיי את בצום 28 בלי לאכול ואני אבוא לך עם כל האוכל שאת אוהבת ואוכל לך מול הפרצוף. לא התגרות?"
כבר קרה לי. כשהייתי דתייה, צמתי את תשעה באב במחנה קיץ *דתי*. חלק מהילדים לא צמו. כמה בנות ישבו ודיברו ואני גם הייתי שם. הן אכלו את האוכל האהוב עלי (!) למרות שהן ידעו שצמתי. הן גם אכלו אוכל שאני אלרגית אליו וזה היה מגרה מוות כי לא אכלתי אותו 5 שנים. את יודעת מה אמרתי להן? כלום. כי זכותי לצום וזכותן לאכול ובכל רגע אני יכולה לקום וללכת. אני לא יכולה לכפות עליהן את הדת שלי. אז אם אני עמדתי בכזה דבר את יכולה לעמוד בכמה ילדים אוכלים בכיכר.

מה שמצחיק זה ששנה אחרי זה במחנה הקיץ, היה את צום יז בתמוז שאותו אני לא צמה והן באותה שנה החליטו לצום. אני אכלתי במיטה שלי בשקט, והן באו אלי ואמרו לי להפסיק לאכול ולנסות לצום כי זה לא מכבד ולא יפה לאכול מול אנשים ביום צום. האירוניה.

שואל השאלה:
לכל אלה שבוכים "כפייה דתית כפייה דתית":
אני הסברתי שאני לא - כופה על אף אחד להאמין! הממשלה כופה עליכם? לכו לראש הממשלה ותגידו לו "אלוהים לא קיים" ותציקו לו.. מה אתם רוצים ממני?
דיברתי ברמה האישית.. כמו שאני לא כופה על מישהו להאמין, ואני מכבדת אותו ואת אי אמונתו.. אני מצפה שגם יכבדו אותי..

העובדה שבמדינה יש כפייה דתית לא סיבה לבוא ולהציק לי.. כבן אדם אינדיבידואלי. צאו להפגנות.. אבל למה להציק לי?

ורק להערה, לא אמרתי שלהגיד אלוהים לא קיים זאת התגרות.. אבל במידה מסויימת. יש הבדל בין להביע דעה לבין מישהו שרואה אותי מתפללת בשישי וצועק לי "אלוהים לא קיים" זאת התגרות.

ואל תתעסקו עכשיו בנושא אם הוא קיים או לא כי השאלה כאן היא למה אין כבוד ולא ביקשתי טיעונים למה הוא כן קיים או למה הוא לא.

אויי לא ידעתי שעכשיו גם לצחוק בכינוי אסור באתר.
בואו נהרוג את כל האתאיסטים ואת כל מי שלא חושב כמונו כי אנחנו מושלמים ועבדים של אלוהימוש.
לזה אתם קוראים "בוגר"
אם לזה אתם קוראים ככה אז כן, אתם ממש בוגרים:*
אוהבת להתגרות בכם ולהגיד לכם יהוה סבבה?
תהנו.
מה הוא יעשה?
יהרוג אותי?
וואו

שואל השאלה:
מה הקשר כל מי שלא חושב כמונו? כתבתי במפורש בתחילת השאלה שזה מכוון לאלה שמתגרים. לא יודעת לקרוא בעייה שלך.

את שואלת ספציפית על אלו שאוהבים להתגרות. אני לא אוהבת להתגרות- אבל אם יכניסו אותי לדיון אני אסביר ואדון בנקודות המחלוקת ביננו על השקפות העולם ועל העובדה ששנינו תופסים מציאות שהיא שונה לחלוטין, האחד שמבוססת על המציאות והשניה שמבוססת על תרגום של ספר שמנסה מראש להטות את החשיבה.
לרוב הכל בסדר ביני לבין אנשים מאמינים- עד שהם מנסים להצדיק אלימות כלפי האחר עם הדת שלהם. אין לי בעייה שתתפללי לאוגר שלך, אולי אני אפילו אצטרף כי זה נשמע מגניב בטירוף^^
אבל אם תירקי על ילדות קטנות או תנסי להגיד לי מה לאכול בגלל האמונות שלך- לא נוכל להיות חברות יותר

וואי שמעי זה שאת מאמינה את לא צריכה לשגע לכל האתאיסטים פה תשכל.
שחררו מאיתנו למה אנחנו יותר בני אדם ממכם ויוצר מציאותיים מכל מאמין שעוד לא נפרד מהחבר הדימיוני שלו.
תפסיקו לשאול שאלות מישלכם אמאל'ה כיאלו אנחנו זן נדיר או משהו.
רק ליצור בעיות בן מאמינים לאתאיסטים אתם יודעים

שואל השאלה:
אבל אני לא יורקת על ילדות.. ולא אומרת לך מה לאכול.. שוב, אני לא מדברת בכללי. אני מדברת אישית. מקרה פרטי.

ולתגובה שמעליי- תפסיקי עם התוקפנות / התגוננות יתר הזאת לא באה לך טוב השאלה- אף אחד לא הכריח אותך לענות. לא מייצרת שום בעיות בין מאמינים לאתאיסטים יש לי מלא ידידים אתאיסטים כי הם מכבדים אותי ומצד שני אני שונאת כמה אחדים כי הם מתגרים בי זה הכול. תפסיקי לכתוב כמו גיבורה כאילו יצאתי על כל האתאיסטים עכשיו

אני חושבת שאולי מוטב לא לראות כאלו מקרים כהתגרות. במקום לראות את זה כניסיון של אתאיסטים לבחון את הסבלנות שלך תראי בזה כניסיון שלך לבחון את הסובלנות שלך-הרי כולנו צריכים לשאוף לקבלת האחר, זה הדבר שאני עושה כשמאמינים מנסים להתגרות בי
בשבילי, זה שאנשים אומרים לידי "ברוך השם" מרגיש כאילו הם מחפשים לריב, הם הרי יודעים שמבחינתי זה סמל לדת שרוצה להרוג אותי (העונש על כפירה ביהדות הוא מוות, להכניס לבור עמוק עד שהאדם מת ברעב או צמא), כאילו הם אומרים לי שלו הם יכלו הם היו הורגים אותי מזמן... אבל אני נושמת עמוק ומנסה להבין, לדבר ואולי לעורר הבנה...
אבל תחשבי שבשבילי זה ממש מפחיד...
תחשבי שאת ליד מוסלמי שאומר לך "אללה ווכבר" גם אם הוא חבר טוב שלך... אולי הוא סתם אומר את זה כי הוא בוטח באל שלו, אבל אם את חושבת שתרגישי מאויימת את יכולה להבין איך אני מרגישה
אבל אני רואה את זה כהזדמנות לבחון את הסובלנות שלי כלפי האחר...
אגב, את חושבת שצריך להיות סובלני גם אם האדם האחר מאמין שאתה צריך למות? או שזה קיצוני מידי להיות סובלן כלפי דבר כזה? (גם בלי קשר ליהדות)

גם לי יש חברות וידידים שלא מאמינים. והם גם כזה זורקים לי פה ושם מילים.. ואני יגיד לך משהו אם תזרמי איתם ותצחקי איתם הם יפסיקו..!
ככה זה!
ועכשיו לפעמים אני אפילו צוחקת עליהם.
גם בפסח שניי חברות שלי רשמו כזה בסטורי פסח כשר ושמח..
והם יעני הכי לא כשרות שיש.. ושלחתי להם הודעות והתחלתי להסתלבט עליהן.
מתי שתראי להם שיש לך חוש הומור הם היו יותר קלילים איתך!
או שפשוט אל תתייחסי!