3 תשובות
תאמרי להם שזה מוגזם, שאת עם טלפון ושאת עוד כמה חודשיים מתגייסת ושיסמכו עליך, את לא ילדה קטנה ואת הולכת עם חברות ואת יודעת להסתדר, את כבר בגיל שאת יכולה ללבוש מה שאת רוצה את פאקינג אוטוטו מתגייסת! מה יהיה בצבא? אני מבינה שהדאגה שלהם באה ממקום טוב אבל הם צריכים להבין שיש לך חיים ושאת מסדרת ואת בוגרת מאוד, ושיסמכו עליך כמו שההורים של חברות שלך סומכים עליהן. את בגיל הזה יכולה אפילו לשכור דירה, ועוד כמה חודשיים את אפילו לא באחריותם יותר. אם זה ככ מפריע לך תדעי שעוד כמה חודשיים את לא באחריותם, אני מבינה שזה בא ממקום טוב אבל זה יכול להיות ממש מעיק ומציק. את עוד כמה חודשיים בת 18! אני בת 14 ואני חוזרת בשעות כאלה ויותר מאוחרות, והם סומכים עלי ואני לובשת מה שאני רוצה מתי שאני רוצה! יש לי חברות שההורים שלהם כל רגע מתקשרים מלאמלא פעמיים וזה מציק ומפריע עם כל הרצון הטוב והדאגה.. תדברי איתם על זה שייתנו לך לחיות את החיים כי זה הגיל! ואת יכולה ללבוש מה שאת רוצה ותסבירי להם שאת פאקינג בצבא ועוד כמה חודשיים אפילו לא באחריותם
מקווה שעזרתי!
מקווה שעזרתי!
אנונימית
כרגע, לכי לישון.
סביר להניח שכל דבר שתגידי רק יכעיס אותם יותר.
לפני שאת מתחילה במסע השכנועים שלך מולם, אני רוצה שתזכרי שסיטואציות כאלה הן לגיטימיות והגיוניות בחיים של כל נער/ה מתבגרת.
לחזור מאוחר, להתלבש חשוף, להדאיג את ההורים... כל אלו הם דפוסי התנהגות שחוזרים תמיד בגיל ההתבגרות, ואני בטוחה שגם ההורים שלך מודעים לכך. אין צורך שתרגישי רע עם עצמך, כי הכול בסדר. תזכרי שהם לא יכעסו עלייך לנצח.
בנוגע למה שתעשי מחר - אל תעלי בפניהם את הנושא עד שהם יעשו את זה. ברגע שהם יתחילו לדבר איתך, תתחילי עם הנימוקים שאת רואה לנכון להשתמש בהם.
במקומך, הייתי מתחילה בזה שאני יודעת שהייתי צריכה לדאוג לעניין הטלפון, ולהודיע להם מטלפון אחר שאני בסדר, או לפחות לשלוח הודעה לפני שהסוללה נגמרת לחלוטין. אפשר להוסיף איזו התנצלות מתלקקת קטנה, ולומר שלמדת מהטעות ולא תחזרי עליה שוב.
אם אמא תגלוש לתחום הלבוש החשוף, תאמרי לה שכבר עברת את ה-17.5 ואת בוגרת מספיק כדי להיות אחראית על הגוף שלך. את יכולה להוסיף איזו הרצאה משלך על הרעיון שאין קשר בין לבוש להתנהגות, ולשחק לה קצת על המצפון בעזרת משפטים כמו "את יודעת לאילו ערכים חינכת אותי, וחבל שאת לא סומכת עלי מספיק".
מעבר לזה - אין המון מה לעשות. את יודעת שהורים הם שמרניים ומגוננים, וכל היעדרות שלך מקפיצה אותם על הרגליים בשניה.
תשמחי שהם דואגים לך מספיק בשביל לכעוס, כי יש הורים שמזניחים את הילדים שלהם וההשלכות הן אפילו גרועות יותר.
לילה טוב (;
סביר להניח שכל דבר שתגידי רק יכעיס אותם יותר.
לפני שאת מתחילה במסע השכנועים שלך מולם, אני רוצה שתזכרי שסיטואציות כאלה הן לגיטימיות והגיוניות בחיים של כל נער/ה מתבגרת.
לחזור מאוחר, להתלבש חשוף, להדאיג את ההורים... כל אלו הם דפוסי התנהגות שחוזרים תמיד בגיל ההתבגרות, ואני בטוחה שגם ההורים שלך מודעים לכך. אין צורך שתרגישי רע עם עצמך, כי הכול בסדר. תזכרי שהם לא יכעסו עלייך לנצח.
בנוגע למה שתעשי מחר - אל תעלי בפניהם את הנושא עד שהם יעשו את זה. ברגע שהם יתחילו לדבר איתך, תתחילי עם הנימוקים שאת רואה לנכון להשתמש בהם.
במקומך, הייתי מתחילה בזה שאני יודעת שהייתי צריכה לדאוג לעניין הטלפון, ולהודיע להם מטלפון אחר שאני בסדר, או לפחות לשלוח הודעה לפני שהסוללה נגמרת לחלוטין. אפשר להוסיף איזו התנצלות מתלקקת קטנה, ולומר שלמדת מהטעות ולא תחזרי עליה שוב.
אם אמא תגלוש לתחום הלבוש החשוף, תאמרי לה שכבר עברת את ה-17.5 ואת בוגרת מספיק כדי להיות אחראית על הגוף שלך. את יכולה להוסיף איזו הרצאה משלך על הרעיון שאין קשר בין לבוש להתנהגות, ולשחק לה קצת על המצפון בעזרת משפטים כמו "את יודעת לאילו ערכים חינכת אותי, וחבל שאת לא סומכת עלי מספיק".
מעבר לזה - אין המון מה לעשות. את יודעת שהורים הם שמרניים ומגוננים, וכל היעדרות שלך מקפיצה אותם על הרגליים בשניה.
תשמחי שהם דואגים לך מספיק בשביל לכעוס, כי יש הורים שמזניחים את הילדים שלהם וההשלכות הן אפילו גרועות יותר.
לילה טוב (;
את כבר גדולה, לי זה קרה כל הזמן בכיתה ו' (שחזרתי בשעה שמונה) והם גם לא כעסו עלי כי חזרתי בשמונה אלא כי הם חיפשו אותי. אבל את כבר בת 17, תגידי להם שלא ידאגו לך ככה יותר למרות שהם עושים את זה מאהבה ושאת כבר כמעט לא קטינה ואת יכולה לצאת עם חברות שלך בשעה כזאת.
אנונימית
באותו הנושא: