אני ממש מבואסת. (לא רוצה לצאת כפוית טובה)

אבל אני מכירה אותו, יש לו טעם טוב וכמעט תמיד הוא חזר עם דברים שווים מחו"ל. הפעם הוא פשוט התעלם מהעובדה שיש לי יום הולדת (וגם ככה נורא התבאסתי שהוא לא כאן לחגוג איתי) וחשב: "יאללה, חפיף. לא משנה עם איזו מתנה אני חוזר, העיקר שתהיה מתנה".

באותה המידה הוא יכל להביא לי עגבניה.

אנונימית^
לא קונים לי דברים בתדירות גבוהה, אולי ספר פעם ב..
אני מודה שנולדתי לתרבות הצריכה, אבל פה העניין- אני לא מדברת על פעם, אני מדבר על ההווה. אני ציפיתי מאבא שלי לקנות משהו קצת יותר... טוב, הבנת אותי.

הוא בעצמו יודע שהחולצה לא שווה כלום, כי הוא התחיל לנסות "למכור" לי אותה. אני מדברת איתך על חולצה פשוטה, כמו חולצת בית ספר רק בלי הסמל. זה פוגע ואפילו מעליב.

טבעי להתבאס מבינה אותך אבל הוא אבא והוא בסופו של דבר לא מבין בכל הדברים האלו והוא רק חשב על.. מה אני אקנה לה... היא אוהבת בגדים זה נראה בסדר.. היא בת השרשרת בטח תתאים... הוא רצה לשמח אותך אז לקח דברים שהוא מבין בהם.. על תכעסי אולי תבקשי ממנו מתנת יום הולדת ככה בשקט שלא יכאס