מה אתם חושבים על מה שכתבתי בכנות

הוא גיבור.
ואני רק חלום.
איפה אני כשהמציאות חוזרת.
איפה אני כשהדמיון נגמר.
ואני רוצה כל כך אבל לא יכול לצעוק כי שקט פה מידי.
נזכר בזיכרונות מתים.
והקנאה מתגלה ואיתם הפצעים והצלקות.
מזיע רועד מדמם מחטאים.
הנפש צמאה הגוף חש רוויה.
ניצול או אשמה רק חוסר הבנה