משפטים שרק אנשים עם חרדה חברתית יבינו? בואו נצחק על הבעיה שלנו קצת XD

שואל השאלה:
כל כך^
וכשקפוא לך בכיתה אבל את לא מרגישה בנוח לקום לכבות את המזגן

שואל השאלה:
נכון

שואל השאלה:
כשיש שקט בכיתה וחברה שלך מדברת איתך ואת מרגישה שמקשיבים לשיחה אז את מחלישה את הקול ובקושי מדברת

וואי כשמגישים עבודה ואז המורה אומרת "אתה יודע שצריך להציג את זה בפני הכיתה, נכון?"
ואז יוצא לי פרצוף "oh i fucked up" ואז אני מתחנן בפניה שלא.

שואל השאלה:
ואי כל כך

כשיש דיון בכיתה ויש לך המון מה להגיד על הנושא אבל אתה משתתק עוד לפני שהוצאת מילה מהפה.

שואל השאלה:
יש פה מישהו שנמנע להצטלם ליד אנשים או עם אנשים בגלל זה? מצטלם רק במקום סוגר?

שאת הולכת מתלבשת יפה ונראת יפה ואת מפחדת לעבור לידם כדי שלא יחמיאו לך ושמחמיאים לך בקול איזה כוסית ואת מחפשת לאיפה לברוח כי אנשים מסתכלים עליך

כשאני מדברת עם ילדה ועד שסוף סוף אני מחליטה להיות אמיצה ולצחוק איתה והכל ואז היא אומרת לאנשים מה אמרתי לה ואני כזה לא אני לא אמרתי את זה*-*
*בורחת*
כן...

אהה וכשהמורה/היועצת עושה לי שיחת נפש כזו עלי ועל זה שאני ביישנית וצריכה למצוא חברות ואני כזה כן אוקיי אפשר לברוח עכשיו?
זה מספיק מביך גם בלי הקטע הזה שאני ביישנית יותר מדי!0-0
*דברים שגורמים לי לרצות לקבור את עצמי*

דפיקות לב לפני שאתה מעז להשתתף בשיעור

שואל השאלה:
חח איך אני מזדהה פה כמעט עם הכל

כששואלים "למה את לא מדברת"
"למה את כל כך שקטה"
"את ככה גם בבית?"

שואל השאלה:
ואי ששואלים אם אני ככה גם בבית זה הכי מביך המחשבה על זה שהם ידמיינו איך אני מתנהגת בבית-_- מה זאת השאלה הזאת

גם אותי שאלו אם אני ככה גם בבית ענתי שלא, חח