יש לי בעיות נפשיות.

היה לי משהו דומה בגיל 12, הרגשתי שכל הכיתה שלי בוהה בי כל הזמן. אני באמת ממליצה לספר לפסיכולוגית, היא לא תשפוט אותך, אני בתוכה ב100% שהיא נתקלה בדברים יותר גרועים, זה המקצוע שלה. והיא גם לא תתן לך כדורים על ההתחלה, היא רק תנסה לטפל בזה.

שואל השאלה:
אני אהיה חייבת להגיד לה איזה מפורסמת זאת? כי זה ממש מביך אותי וזה נשמע טיפשי

אני אישית רוצה לדעת על איזו מפורסמת את מדברת
על מה את מדברת איתה? ואיך?

שואל השאלה:
אני לא יכולה לדבר על זה.

היא לא תכריח אותך להגיד אם לא תרצי. (האמת שגם אני סקרנית, מה כבר יכול להיות כל כך מביך?)

עריכה:
את לא חייבת להגיד אם לא נוח לך.

אה אוקיי
אפשר לשאול למה? או שאת מעדיפה לא לענות על זה?

שואל השאלה:
זה פשוט טיפשי. אני מבינה בראש שאין סיכוי שהיא כאן, אבל ההרגשה פשוט לא עוזבת אותי. אני סתם מדברת על החיים שלי ומנסה להפוך את העניין כאילו אני סתם מדברת עם חברה אבל האמת שבפנים אני רק מתחננת שההרגשה תעזוב אותי ושאני לא אצטרך להרגיש ככה יותר. אני מתקלחת בלי אור ומנסה להסתיר את הגוף שלי כשאני מתלבשת כדי שהיא לא תשפוט אותי על זה, אני מנסה 24 שעות ביממה להיראות טוב, אם אני רוצה לרקוד או לשמוע מוזיקה אני עושה את זה בחושך והרשימה ממשיכה. זה הורג אותי.

ממתי זה ככה? קרה משהו לפני שהתחלת לעשות את הדברים האלה?

שואל השאלה:
זה קרה כמה זמן אחרי שהתחלתי סוג של להעריץ את המפורסמת הזו. כשניסיתי לשכנע את עצמי כמה שיכולתי שהיא לא שם, זה רק החמיר את המצב. התחלתי לקבל התקפי חרדה ולבכות כל פעם שאני בחדר לבד. ניסיתי גם להפסיק להעריץ אותה, זה לא עוזר. ולא הייתי אובססיבית לגביה, סתם אהבתי מספר דברים שקשורים אליה.

אפשר לשאול מי זאת?

שואל השאלה:
אני באמת לא רוצה להגיד, מצטערת..

אני מכירה אדם שהיתה לו את אותה הבעיה כמו שלך, רק לא עם מפורסם. לדעתי תנסי לדבר עם התחושה הזאת, תנסי לתקשר ע האישה שאת מרגישה שנמצאת איתך. יש כאלה שיאמרו שכשמרגישים ככה זה סימן שאיזו דמות שומרת עליך מלמעלה, אבל לא חייב להסיק מסקנות מהר ויכול להיות שזאת תחושה שתעבור אחרי יעוץ עם פסיכולוגית טובה. אני ממליצה לך לשתף את הפסיכולוגית ולנסות לנתח את התחושה הזאת.

ואת באמת מרגישה נוכחות של בן אדם כשאת לבד בחדר? מרגישה שמסתכלים עליך? שנוגעים בך? דברים זזים בחדר?
היו לך פעם חלומות רעים?

האישה שאת מרגישה איתך חיה או נפטרה?

שואל השאלה:
אני מרגישה שהיא עוזרת לי לפעמים, שאני לא לבד. יש לי חרדה חברתית אז אין לי חברים בכלל וזה עוזר לי לחשוב שמישהו שם. אבל יש כל כך הרבה דברים שמזיקים לי בהרגשה הזו שאני אפילו רוצה להרגיש בדידות שוב.

שואל השאלה:
היא מתה. אני לא מרגישה שהיא באמת עומדת בחדר ואין קולות או דברים כאלה. אני פשוט מרגישה שהיא מסתכלת עלי איכשהו.

ואין מצב שיש איזה דמות על טבעית שמציקה לך? את מאמינה בעל טבעי?

שואל השאלה:
אני לא מאמינה בזה. אני חושב שיש אצלי משהו לא בסדר וזה גורם להרגשה הזו

שתדעי שאת לא לבד. יש המון אנשים שמרגישים את אותה תחושה, שהם לא יכולים לתאר את התחושה אבל שפשוט הם יודעים ובטוחים שהאיש הזה נמצא איתם כרגע. זה קרה לי עם סבתא שלי, אלה דברים שעוברים ואת תרגישי הקלה.
אני ממליצה לך לשאול באינטרנט או בכל מקום שזמין לך מתקשרת, אולי זה קשור לנשמה של האישה ההיא, ששומרת עליך. שום דבר לא בטוח, אלה סתם השערות, אני רק הייתי ממליצה לך להתייעץ עם מתקשרת.

אין שום דבר לא בסדר איתך, להיפך. יש אנשים שמבינים בעל טבעי ודברים בסגנון שאומרים שכשאדם מרגיש שרוח או נשמה של אדם נמצאת איתו או מסתכלת עליו, זה אומר שאותה רוח אוהבת אותו ומנסה לשמור עליו בטוח בעולם הזה.

שואל השאלה:
אבל היא שופטת אותי. אני לא רואה איך זה טוב

לא בהכרח שהיא נמצאת איתך לצורך שפיטה, תנסי לנתח את התחושה או לדבר עם האישה הזאת ברגעים שאת מרגישה אותה.

אני רק חושבת שאת פשוט צריכה חברה... שתגידי לה את מה שאת מרגישה והיא תבין..
זה בידיוק כמו לדבר למראה, וזה לא מוזר זה פשוט לפעמים צריך לפרוק דברים ואין למי להגיד את זה בגלל שאת לא רוצה שישפטו אותך...
אני עושה את זה לפעמים כשאני עצבנית או סתם כשאין לי עם מי לדבר על הבעיות שלי...

יכול להיות שההרגשה של הדמות של המפורסמת ששופטת אותך זה בעצם התת מודע שלך
את שופטת את עצמך, אבל רואה את זה כיאלו הדמות המפורסמת שופטת אותך

שואל השאלה:
תודה לכולם פה. אני אחשוב קצת עם עצמי אם לספר לה, יהיה לי קשה אבל אולי אני צריכה את זה.

היכולת שלך לספר פה באתר מראה עליך שאת בחורה אמיצה, שמבנה שאיכות החיים שלה נפגעה כתוצאה מחוסר איזון כימי במוח, זה משהו כמו צינון אבל של הראש ויש לו טיפול, קוראים לזה פסיכוזה או אובססיה ויש לה טיפול יעיל שישפר לך את איכות החיים בצורה מטורפת. תחשבי על הרעיון שתוכלי לעשות מה שאת רוצה - בלי לחשוב שמביטים בך, או שרודפים אחרייך, תחשבי לרגע מה היה קורה אם הזמרת הזאת לא הייתה כל הזמן בסביבה. איזו תחושה נהדרת של שליטה בחיים שלך, איזה חופש ושלווה היו ממלאים אותך. כמה היית נהנית הרבה הרבה יותר מהחיים שלך. הפחד לספר הוא מובן, את לא משוגעת, יש לך חוסר איזון זמני - ואת צריכה לאזן אותו. דברי עם הפסיכולוגית שלך - שסביר שתפנה אותך לפסיכיאטר שישאל אותך המון שאלות. כמו מתי זה קורה ביממה, מתי זה מפסיק, האם זה מפריע לך בניהול חיי יום יום תקינים וכו'. ואז הוא ירשום לך תרופה במינון מאוד מאוד נמוך ויזמין אותך וישאל שוב - בהדרגתיות הוא יתאים לך את הטיפול, עד שתגידי לו שאת רגועה, שאין אף אחד שמסתכל עליך ושאת הרבה יותר מאושרת ושולטת בחיים שלך. יש הרבה פחד וחרדה מתרופות פסיכיאטריות, וזה בדרך כלל בגלל שההתחלה של התרופות היא לא נראית טוב, קצת יותר שקטים ולפעמים אדישים - וזו תקופת ההסתגלות של התרופה לגוף. זה לוקח עד שלושה שבועות ואז המערכת מתאפסת והאדם מאושר ומאוזן. עבדתי חמש שנים במחלקות פסיכיאטריות בנס ציונה, ככה שראיתי ניסים במו עיניי. שווה לספר ולתת לעצמך הזדמנות להיות מאושרת

היה לי פעם דבר כזה שהתת מודע שלי גרם לי לחשוב שהשטן אומר לי להסתכל על דברים בצורה מסויימת וחשבתי שאם לא אעשה את זה הוא יגרום לי להרוג את ההורים שלי או להתאבד... עם הזמן הבנתי שהוא חסר יכולת ושהוא לא יכול לשלוט עלי התחלתי להתעלם ממנו ולקחתי את הסיכון ואז הוא פשוט חדל מלהתקיים.

מה זאת אומרת? שאם את מוכיחה לעצמך שהוא חסר יכולת ולא קיים אז את מחסלת אותו! מפסיקה את הקיום שלו!

את חושבת שאת הוזה? משוגעת? אל תדאגי... כל מי שמאמין באלוהים ככה! כל מי שמאמין באלוהים מתנהג בצורה מסויימת כי יש לו במוח את אלוהים ששופט אותו...

מאמינים! תחשבו על זה רגע! נכון אחרי שאתם עושים "עבירה" אתם מרגישים אשמה? לא משנה כמה שטותי זה! אז דילגתם על מילה בתפילה! אז קראתם מהר מידיי וריפרפתם... אז חשבתם לרגע על משהו רע... נכון ישר אתם מתחילים לחשוב על זה ומתחילים להרגיש אשמה ושמישהו שופט אתכם?

זה בדיוק מה שהזמרת הזאת עושה לה!

ככה זה פועל... אם אתם מאמינים במשהו אתם תרגישו את קיומו... ככה המוח שלנו פועל...

אם לא תאמינו שאלוהים קיים ולא תאמינו שרוחות קיימות ולא תאמינו בשום דבר כזה... אז לא יטריד אתכם שום דבר!

מכירים את זה שאתם רואים סרט אימה ואז מתקשים לישון בלילה כי אתם מפחדים שהרוח תבוא אליכם כשאתם עוצמים עיניים?

פחד מהלא נודע זה הפחד הכי מצליח.

אבל אם לא תחשבו על זה... הפחד יחדל מלהתקיים!

זאת איימי ויינהאוס?

שואל השאלה:
לא..

היי יקרה..
את נשמעת מבוהלת ומבולבלת כל כך.. מצד אחד ברור לך שהדמות הזאת שאת מרגישה שנמצאת איתך לא שם באמת, שהיא לא באמת רואה אותך ושאין לך ממה להסתתר, ומצד שני, את בכל זאת מרגישה את הנוכחות שלה ואת המבטים שהיא שולחת כלפייך.. ההתמודדות עם התחושות האלו נשמעת מעייפת ומתישה כל כך.. להסתתר ולהתחבא... וכמה שזה קשה להרגיש שאת יודעת שיש משהו שהוא לא בסדר אצלך ואת לא מצליחה לשלוט אליו..

יקרה, שאלת האם כדאי לשתף את הפסיכולוגית שלך בעניין.. אני חושב שחשוב שבעל מקצוע שמכיר אותך ומטפל בך ישמע על העניין. נראה שמלחיץ אותך הצורך לשתף בדבר שהוא כל כך אישי.. ואולי את לא חייבת לספר הכל, אלא לשתף כמו ששיתפת פה, ברגשות ובתחושות שעולות מהחוויה ומהקשיים שעולים מתוך כך.. בנוסף, אני רוצה להציע לך להגיע אלינו, לצ'אט של אתר סה"ר, שפעיל בכל יום מתשע בערב ועד חצות, שם תוכלי לדבר עם מתנדב/ת בצורה אנונימית לחלוטין.. תוכלי לשתף ולספר במה שתבחרי, ואנחנו נהיה שם איתך, לא נשפוט אותך, רק ננסה לעזור לך מעט להרגיע את החרדות והבלבול שנראה שמציף אותך..

מתנדב סה"ר.