יש כאן עוד נערים שמתביישים בבית שלהם לעומת הבתים של כל שאר בית הספר שלהם?

פעם זה היה לי ככה
עכשיו לא אכפת לי
זה מה יש

אני

שואל השאלה:
מה הסיפור אצלך? אני ממש מתביישת שיראו אותי חוזרת מהבית ספר לאזור שם ואף אחד לא יודע שאני גרה שם (הורים גרושים, רק הורה אחד במצב הזה, השני במצב מעולה)

כן כי הבניין מאוד ישן ואין מספיק חדרים והבית קטן אבל ברוך ה' השבוע עברי דירה ואני כבר לא מתביישת

שואל השאלה:
מה אפשר לעשות? אני לא יכולה להמשיך להתחבא ככה..

שואל השאלה:
אני לא מרגישה שחסר לי משהו בבית שם, אבל זה החברה.. ובחיי חברה שלי במקום טוב עכשיו וזה ישתנה אם ידעו על המקום הזה..

אצלי הדירה היא ממש ישנה, קטנה, דורשת שיפוצים והקירות מלוכלכים.
יש לי חברים מהבית ספר, בהתחלה לא הייתי שם לב בכלל למה שקורה בבית שלי ואפשר לומר שלא היה אכפת לי ממש.
הבאתי אותם הביתה, ההערה הראשונה ששמעתי כשהם נכנסו זה "וואי איזה חדר קטן" אבל גם זה לא עניין אותי כי התעסקנו בכלל בלבלות ביחד ולא בלבדוק את הדירה, כאילו שהם שוכרים אותה.
מאז הפעם הראשונה הם מתנחלים אצלי מדי פעם והם לא שמים לב למה שעובר על הדירה שלי.

אממ אני מתביישת רק בחדר שלי
הוא מאוד מאוד יקר (הכל עץ מלא, משהו כזה)
אבל אני אוהבת שהכל לבן נסיכותי כזה ואצלי זה סתם נראה כמו חדר ילדים..

חחח כן הכי
אבל חברות קרובות לא אכפת לי
זה בערך אחת שתיים אבל טוב

שואל השאלה:
מצבך טוב אנונימית. הלוואי עלי.. אני לא יודעת מה לעשות. איך להיפטר מהפחד הזה של ללכת אחרי בית ספר הביתה בלי שאף אחד יראה אותי

את לא צריכה להתבייש בבית שלך ולא במצב הכלכלי של ההורים שלך. זה לא אמור להשפיע על חברות שלך עם ילדים אחרים. מי שחברה שלך באמת תשאר חברה בכל מצב. לא משנה באיזה אזור את גרה וכמה חדרים יש לכם..

הבית שלי לא נראה הכי טוב בעיקר כשמשווים אותו לחברים שלי, אבל למי אכפת?
זה הבית שלי ואני לא צריך להתבייש בו. חברים שלי כמה פעמים באו אלי וזה הכי לא מזיז להם. אין לך בכלל במה להתבייש.

ואי כן כל כך חחח לא ברמה של אני מפחדת שיראו אותי נכנסת לאזור הזה כי האזור מעולה רק הבית קצת מביך אותי לעומת בתים של אחרים אבל מצד שני כשחושבים על זה, זה מה שיש, יש אנשים שאין להם אפילו בית..