מה יותר קשה לחזור בתשובה או לחזור בשאלה?

לכל בחירה הקשיים שמתלווים אליה
לא ניתן להשוות

מעבר לכך,
רמת הקושי משתנה מאדם לאדם בהתייחס לסביבה שלו,
לאיך האנשים סביבו מקבלים את בחירותיו
ולשלמות שלו עם ההחלטות שהוא מבצע.

זו שאלה שאין לה מענה כללי נכון.
כל אדם ועולמו הוא.

אין כאן תשובה החלטית.
שניהם קשים וצריך להתמודד עם דרך חיים שונה ומציאות אחרת.
גם כל אחד והדיעה האישית שלו - לפי דעתי האישית - לחזור בתשובה.

יש לך פתאום מצוות שצריך לקיים, לשמור שבת, צניעות, יש קשיים עם החברה - זה פשוט להתחיל חיים חדשים.
אבל זו דעתי האישית כמובן.

הקושי בלחזור בתשובה זה מגבלות מרובות שדת מכתיבה על בן אדם. מעבר מחיים חופשיים שאתה עושה מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה למסגרת כללים די נוקשה. אם זה כרוך בניתוק ממשפחה וחברים, המעבר נהיה עוד יותר קשה.
לחזור בשאלה זה סוג של יציא לחופש. שיחרור מכל המגבלות הדתיות. העניין הקשה הוא חוסר תמיכה והתנגדות של המשפחה עד כדי ניתוק מוחלט.

לחזור בתשובה. במקור ממשפחה מסורתית. ברגע שהתחלנו להיות דתיים יש הרבה מגבלות ואיסורים. למשל שבת בשעון קיץ. אסור מחשב, טלוויזיה, ללכת לים. עד היום קשה לי. ואני כבר דתי הרבה שנים. מי שנולד כדתי רגיל למציאות אליה נולד.
לחזור בשאלה בעצם אין איסורים -כשרות, צומות, פסח וכו'

כל אחד יש קושי ברמה אחרת שלא ניתן בכלל להשוות ביניהם,
קשה קצת להכנס לנעליו של אדם
בהתחלה שמתקרבים לדת יש המון קשיים לרבים: שנירת שבת, טלויזיה, לא להדליק אור, לא לפתוח מחשב בשבת ועוד מלא קשיים כי זה מעבר מעולם לעולם
ואילו אחד שהופך להיות חילוני יש קושי של עולם חדש ולא מוכר, לעתים נתק מן המשפחה, בילבול, קושי בדברים בסיסיים בחיים אליהם הוא לא הורגל (בעיקר חרדים) ועוד קשיים רבים ואף בילבול

אני מסכים עם התשובה לחזור בתשובה.
זה להיכנס ממסגרת למעשה בלי מגבלות למסגרת בה יש הרבה אילוצים ומגבלות.
ההפוך-לחזור בשאלה-יש אופציות שאין בעולם הדתי, לא חייבים לממש.

חזרה בתשובה תהיה מאוד קשה למי שנולד וגדל כחילוני - הרבה מאוד איסורים ומצוות שחלקם יכול להיות לא ברור בהתחלה. אני מניח ששבת וכשרות זה הבעיות הכי גדולות. חוץ מזה גם לפעמים המשפחה מעקמת את האף.
לגבי יציאה בשאלה זה ממש תלוי מי זה - כנראה שלדתי כיפה סרוגה זה יהיה יותר קל מאשר חזרה בתשובה, אבל לעומת זאת לחרדי לצאת בשאלה זה כנראה הדבר הכי קשה שיכול להיות, הרבה יותר מחזרה בתשובה של חילוני (כנראה הקושי כאן יהיה בעיקר נפשי, אולי ההרגשה שאיזה צד מסויים שלך כבר לא קיים, ובטח גם כאן המשפחה תעקם את האף).
הסיבה היא שחרדים זאת קהילה סגורה, בעצם לא קהילה אחת, אלא הרבה קהילות, שבהן כל אורח החיים מוכתב ע"י המנהגים של הקהילה. בהרבה קהילות חרדיות יציאה בשאלה זה אומר ניתוק מוחלט בין הבנאדם לבין כל מי שהוא מכיר, כולל המשפחה שלו (אלא אם גם הם יצאו בשאלה יחד איתו). בכמה קהילות קיצוניות במיוחד מתייחסים לזה ממש כמו מוות (יושבים על הבנאדם שבעה!). בכל מקרה לרוב חרדי שיוצא בשאלה מגיע לעולם החילוני לגמרי לבד, ברוב המקרים גם אין לו השכלה ממלכתית ולכן קשה מאוד למצוא עבודה ולהתחיל חיים מחדש. למעשה יש תופעה של "חילונים בארון", כלומר חרדים שבפנים איבדו את האמונה לגמרי אבל ממשיכים לקיים אורח חיים חרדי לגמרי כדי לא לאבד את כל מי שהם מכירים. בכל מקרה יש כמה עמותות שמסייעות לחרדים שיצאו בשאלה, שנותנות להם קורת גג ראשונית והכוונה בלימודים ותעסוקה. כנראה שרק בזכות העמותות האלו האנשים האלו מצליחים להתקיים.

אין דבר כזה יותר קשה, כל אחד מתמודד עם הקושי שלו,
לזה שחוזר בתשובה קשה מאוד בטח עם הפיתויים
ולזה שיוצא בטח מאוד קשה להתמודד עם העולם החדש בו חיי