אני מרגישה ממש חרא עם עצמי..

לחברות שלי היה יום הולדת אתמול (שמות בדויים- מ' וש') והן חגגו על ספינה עם עוד כמה חברות, אני והחברה הכי טובה שלי לא היינו ביניהן. הן לא סיפרו על זה לאף אחד חוץ מלמי שהן הזמינו אבל הן הפציצו באינסטגרם בתמונות ובסטורי, מה שגרם לי להתפוצץ מקנאה (יש לי גם פומו [fear of missing out]).
אחת מהבנות שכן הוזמנו היא אחת מהחברות הכי טובות שלי בדרך כלל מספרת לי הכל, והפעם היא לא טרחה לדבר איתי במשך יומיים. (בואו נקרא לה נ')
אז ניסיתי להתחיל שיחה רגילה היום וזה זרם ליום הולדת של הבנות האלו ושאלתי אותה למה היא לא סיפרה לי, אז היא אמרה שזה העמיד אותה במקום ממש לא נעים כי היא לא רצתה שאני אעלב.
אבל אני נעלבתי יותר מזה שהיא לא סיפרה לי (ושמ' וש' לא טרחו בכלל להגיד לי 'מצטערות, אין יותר מקומות (זה היה שייט בספינה) ולא יכולנו להזמין אותך', אבל זה לא קשור עכשיו).
הייתי בדיוק באמצע עבודה והייתי קצת עצבנית אז קצת יצאתי עליה אבל בצדק (ממש נפגעתי כשהיא המציאה תירוצים) ואחרי חמש דקות קיבלתי הודעה מש' והיא רשמה לי מגילת תירוצים על זה שהיא לא יכלה להזמין אותי והכל.. ומה שעצבן אותי זה שנ' אמרה לה.
במקרה באמצע השנה היה לנ' וש' ריב ענקי והן לא דיברו כמה חודשים ואני הייתי הריבאונד שלה. הייתי עושה הכל עם נ'. עזרתי לה במצבים נפשיים כשנ' פגעה בה והיא אמרה לי "אני בחיים לא אסלח לנ' אם היא תבקש ממני סליחה, זה ממש צבוע איך שהיא מתחנפת ל(עוד חברה שלי), אם היא תבקש ממני סליחה אני אגיד 'סליחה אבל לא'". ובסוף היא כן סלחה לה והבלגתי כי הן חברות כבר שנים.. אבל נמאס לי שנ' שפוטה של ש' ויותר גרוע מזה, גמרנו לדבר על זה בווטסאפ והיא התקשרה אלי והתחילה להטיף לי קצת אחרי שחזרתי מהעבודה (לפני חצי שעה ככה). וממש כעסתי עליה כי היה לי מספיק קשה, אני עייפה ורעבה וכועסת והיא החליטה להתחיל לצאת עלי. (ביקשתי בשיחה בוואסאפ סליחה על זה שיצאתי עליה ואמרתי שהייתי לא בסדר) ניתקתי לה בפנים כי ממש כעסתי ולא רציתי להוציא את זה עליה, שוב.
ועכשיו אני מרגישה ממש רע כי בתכלס אולי זה הגיע לי שלא הזמינו אותי? בחיים לא הייתי מקובלת וחשבתי בשנה האחרונה שאני ממש מצליחה להשיג חברים חדשים והכל ואולי עכשיו התנפצה לי הבועה..
וכדי שלא ימחקו לי: אתם חושבים שלא הייתי צריכה לצאת עליה ולנתק לה בפנים? יצאתי חרא? באמת הגיע לי שלא הזמינו אותי?