בת זוגתו או בת זוגו?

זוגו

בת זוגו.
נראה לי

רוב הפעמים זוגתו זה אישתו
זוגו חברה

בת זוגתו.

צירוף בת זוגתו מצאנו עדויות מן הספרות העברית בראשית המאה העשרים ומן העיתונות העברית משנות השישים, והוא הולך ורווח בדור האחרון. נראה שהצירוף נוצר מתוך גרָרה של מין הנקבה מהרכיב הראשון 'בת' אל הרכיב השני 'זוג'. גרָרה דומה מצויה בפי מקצת הדוברים בצירוף 'בן דוד' "הנוטה" במין ובמספר לפי הרכיב הראשון: בן דוד, בת דודה, בני דודים, בנות דודות (בלי קשר מחייב למין ולמספר של הדודים). תופעה דומה יש בצורת הריבוי של צירופי סמיכות בלשון חכמים שבה ריבוי הנסמך גורר את ריבוי הסומך, כגון "ערבי פסחים" ו"בתי כנסיות". אם כן האומרים 'בת זוגתו', 'בת זוגתי' יש להם על מה שיסמוכו.

בת זוגו
כשאומרים "בת זוגתו" זה כאילו "הבת של זוגתו"
אז אפשר להגיד או זוגתו, או בת זוגו