איך אומרים סעיף שניים או סעיף שתיים?

שתיים

שתיים

שניים.

שתיים

סעיף שתיים כי זה מספר סתמי.
אבל נגיד אומרים שני סעיפים

שואל השאלה:
כתבתי במבחן בסעיף שניים זה בסדר? היה צריך לכתוב שתיים?

התקלת אותי עכשיו..
כעיקרון "סעיף" זה זכר, אז זה "סעיף שניים" אבל לא אומרים "סעיף שלושה".
מעניין מהי הצורה הנכונה.. (אני אבדוק את זה)


יש פה פירוט מאוד טוב, את יכולה להכנס לראות. (בסעיף הראשון)

היה צריך לכתוב שתיים.
סעיף שניים לא צורם לך?
קצת היגיון!

כן קו עשרים ושלוש ככה אומרים למרות שקו זה זכר
למה מינוסים?
אין לך היגיון אז אתה עושה מינוסים?
באמת קצת היגיון לפחות

כל מה שאפשר להוסיף לו את המילה "מספר" לפני יהיה בנקבה כי זה סתמי.
סעיף מספר שתיים
קומה מספר שלוש
דירה מספר אחת עשרה

אומרים שני סעיפים
אבל כשאומרים סעיף שתיים או שניים זה שתיים כי זה מספר סתמי.
מה קשה להבין?

שואל השאלה:
אז טעיתי?

שמה כתבת?

שואל השאלה:
היה צריך להשלים בשם המספר נגיד: בסעיף 2 כתוב ככה וככה... אז רשמתי בסעיף שניים כתוב...

כן...
זה גם מראה על חוסר היגיון^
למה מינוסים?
קשה לך לשמוע את האמת?

סעיף שתיים.
שני סעיפים.



סעיף 2 וזהו.

סעיף שתיים כי זה מספר סתמי.

שתיים

אפשר גם להגיד סעיף שני פשוט וזהו לא?

כשסופרים סעיפים אומרים: סעיף אחד, שני סעיפים, שלושה סעיפים..
אבל את עוברת על מספר הסעיף, שהוא מספר סתמי. מספר סתמי נאמר בצורת נקבה: סעיף (מספר) אחת, סעיף (מספר) שתיים, סעיף (מספר) שלוש..

בדוק במאה אחוזים.

שתיים.

נכון שסעיף זה זכר, אבל לא סופרים כמה סעיפים יש (שני סעיפים, שלושה, ארבעה.), אלה את המספר של הסעיף, ולכן זה נקרא מספר סתמי.
מספר סתמי זה כעיקרון כל מה שאפשר ל-"הכניס" בין שם העצם למספר את המילה "מספר", כמו קו **מספר** שמונים ושש, עמוד **מספר** מאתיים וחמש, בית **מספר** ארבע, וגם סעיף **מספר** שתיים.

מספר סתמי סופרים בנקבה, ובגלל זה אומרים סעיף (מספר) שתיים, ולא שניים

סעיף שתיים
תזכרי כלל: כל מילה שאת יכולה להוסיף לפניה את המילה "מספר" המספר הסתמי שאחרי יבוא בנקבה.
כמו כאן אפשר להגיד סעיף "מספר" 2 אז השתיים יופיע בצורת נקבה.